כימרה

שם הטיפול מורכב משני רכיבים: ה- CAR הוא קיצור של Chimeric Antigen Receptor וה- T הוא קיצור של תאי T .

הכימרה, שמקורה במיתולוגיה היוונית, היא מפלצת בעלת ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש או דרקון. ליוונים לא היה כוח להמציא מפלצת חדשה, אז הם חיברו כמה חלקי חיות קיימות ויצרו מפלצת. במדע הביולוגיה, ובמיוחד בתחום של הנדסה גנטית, ניתן לחבר חלבונים יחד וליצור חלבון חדש, כימרי. סוג אחד של חלבון, המכונה רצפטור, מתפקד כחיישן כשהוא קושר חלבון אחר כמו הורמון למשל ומעביר מידע. למשל, רצפטור לאינסולין הוא חלבון אשר נמצא מחוץ לתא. ברגע שהחלבון אינסולין קושר את הרצפטור שלו עובר מסר לתא. המסר הזה גורם לתא להכניס לתוכו סוכר מהדם.

רצפטור לאנטיגן הוא חיישן אשר קושר מולקולת אנטיגן לנוגדן, וגורר תגובה חיסונית. למשל, אנשים האלרגיים לאבק שבו הפרשות של בעל חיים המכונה קרדית האבק המהווים אנטיגנים, סובלים מתגובה חיסונית אלרגנית. תאי חיסון מסוג T, יכולים לזהות תאים שפלשו אליהם וירוסים או הותמרו לתאים סרטניים, ולהשמידם.

בשנת 1989, שני חוקרים במכון ויצמן, זליג אשחר וגידעון גרוס, חשבו לטפל במחלת הסרטן בעזרת תאי T מהונדסים. הם יצרו תאי T שהונדסו להציג רצפטור שמזהה תאי סרטן בצורה טובה יותר. כדי לטפל בחולה סרטן יש צורך להוציא תאי T מדמו, להנדס אותם מחוץ לגוף (הנדסה גנטית) כך שהתאים יציגו את הרצפטור המחוזק ( זה ה Chimeric Antigen Receptor) ולהחזיר את תאי ה-T המשופרים הללו לגוף החולה. התאים הללו טובים יותר בזיהוי תאי הסרטן ובהשמדתם.

תוצאות ראשונית של הטיפול מראות 83 אחוז הצלחה בנסיגת המחלה, אך ב-50 אחוז מהמקרים נצפו תופעות לוואי מדאיגות,  אשר לרוב נגרמות מחומרים בשם ציטוקינים המשוחררים ממערכת החיסון. הציטוקינים הם סוג של תקשורת כימית בין תאי החיסון שתאי ה- CAR-T  עלולים לשגע ולפגוע במערכת החיסון. בין היתר, נגרמות תופעות לוואי כמו עייפות, דלקות, חום, כאבים ועד מות החולה. כיום, חוקרים רבים עובדים קשה כדי להבין את התהליך של "סערת הציטוקינים" ולמנוע את השלכותיה.

חברה ישראלית בשם AEBi, יצאה, לא מכבר, בהצהרה שתוך שנה היא תתחיל לייצר טיפול חדשני לכל סוגי הסרטן, ללא כל תופעות לוואי. מחקרה החל כבר כמעט לפני 30 שנה באותו ניסוי בתאי T-car במכון ויצמן, אך עד היום הוא לא אושר בצורה מוחלטת על ידי ה-FDA. שום מחקר מדעי של אותה חברה לא פורסם עדיין, והיא לא שיתפה אף מחקר קליני. למרות זאת יש מקום לאופטימיות זהירה, אולי בכל זאת נרשמה פריצת דרך, והיא נשמרת בסוד עד הדקה ה-90.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn