הסביבה הקרובה אלינו, שנתפסה כמקום המוגן ביותר, הפכה להיות סביבה לרעילה ומסוכנת יותר בשנים האחרונות. הכנסנו אל תוך הבית שלנו מספר רב של מכשירים קורנים:
חוקרים בשוודיה מדווחים על התקדמות משמעותית בפיתוח נוזל מיוחד אשר סופג אנרגיה של השמש, מחזיק אותה במשך חודשים או אפילו שנים ולאחר מכן משחרר אותה
באוקיינוס הקרח הצפוני, צפונית לנורווגיה, נמצא האי שפיצברגן, במרכזו מוצבת כספת הזרעים הגלובאלית, מבנה תת קרקעי המגיע לעומק של 120 מטרים החפורים לתוך הר ובו
מחירי המזון בעולם הם כמעט בגדר נס. למרות הגידול המהיר באוכלוסיית העולם, צמצום משאבי המים, משאבי הקרקע ועלייה במחירי הזרעים (בעיקר בשל המונופול העולמי "מונסנטו"),
גזי חממה הם גזים הנמצאים באטמוספירה וגורמים לאפקט החממה. אור השמש נכנס לאטמוספירה, נבלע ע"י הצמחים, אדמה ומים ויוצר חום. החום נקלט באטמוספירה במקום להיפלט
מי שיבקר באזור בארי, שוקדה, גברעם והשדות הסובבים אותם, יתקשה לדמיין את שעבר על האזור בקיץ ובסתיו האחרונים. נראה שהפריחה מעולם לא הייתה מרשימה כל
המחלוקת על הקרקעות בנגב היא מחלוקת אידיאולוגית על בסיס אתני ("ייהוד הנגב"), ומחלוקת היסטורית, משפטית בין מדינה מודרנית שהוקמה במרחב פוסט קולוניאלי, לבין מיעוט הרואה
נקודת הבריאות המשברית היא נקודת זמן המיוחסת לכניסה של מגוון שירותים המאפשרים לאוכלוסייה מסויימת, לחברה, לרכוש בריאות ולצרוך מזון טוב. מדובר בשני תהליכים מקבילים: מצד
בשנים האחרונות מחמיר המחסור במים מתוקים, בעיקר במדינות עולם שלישי ומדינות השוכנות באקלים המדברי או בספר המדבר. בין היתר, מחסור במים ניכר במדינות כמו סוריה,
כ-60% משטחה של צ'אד, המדינה הצפון אפריקאית הממוקמת על גבולו הדרומי של מדבר סהרה, הוא מדברי ופחות מ-5% ראויים לעיבוד חקלאי. משק המים במדינה מנוהל,
