"יתכן שבמבנה התגורר בעל אחוזה אמיד, ששלט על בתי חווה חקלאיים בצפון הנגב" * התגלית נחשפה בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות לפני הרחבת העיר רהט,
בקיבוץ יגור שמו מתקן שחור גדול ליד חדר האוכל. המתקן יפרק את שאריות האוכל מחדר האוכל בעזרת בקטריה מיוחדת, מה שיחסוך פליטה של גז חממה
עם התקדמות המשא ומתן להקמת קואליציה יחד עם מפלגת רע"ם, והקצאתם של עשרות מיליארדי שקלים לטיפול בחברה הערבית, ובין היתר להסדרת ההתיישבות הארעית של הבדואים
ההסכמים הקואליציוניים – שיתממשו או לא – העלו עניין מחודש ביישובים הבדואים בנגב. לאור זאת, שווה להיזכר שעבור תושביהם, הזיהוי של סדקים וניצול ההזדמנויות במערכת
מדוע יש קושי ליישב את הבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב? מהו מצבם הסביבתי, חברתי, בריאותי של תושבי הכפרים הארעיים, בעיקר אלה הסמוכים לאזורי סכנה (נאות
המחלוקת על הקרקעות בנגב היא מחלוקת אידיאולוגית על בסיס אתני ("ייהוד הנגב"), ומחלוקת היסטורית, משפטית בין מדינה מודרנית שהוקמה במרחב פוסט קולוניאלי, לבין מיעוט הרואה
