שינויי האקלים והתפשטות האדם במרחב מגבירה את כמות החיכוכים בין בני אדם לחיות בר. אובדן בתי גידול, בצורת ומחסור באוכל גורמים לדובי קוטב לפלוש לכפרים,

אחרי 15 שנים של דיונים, סוף סוף הושגה הסכמה על ידי יותר מ-100 מדינות להגן על הים בעזרת אמנת הגנת הים. מטרת האמנה היא להגן

מחקר חדש מצא שבין 2003 – 2020 פריחות הפיטופלנקטון גדלו ב-13%, וכיסו 4 מיליון קילומטר רבוע נוספים לאורך חופי העולם. הפריחות אינן רק ענקיות בגודלן,

מחקר חדש מצא שלפילים השפעה על מעגל הפחמן בכדור הארץ. פילים מעדיפים לאכול צמחים אשר אוגרים מעט פחמן ובכך מועדדים גדילה של צמחים האוגרים כמויות

נערכה אנליזה לבדוק אילו אזורים בעולם הם בסיכון הגבוה ביותר להיות מושפעים משינויי האקלים. סין תופסת את תשעת המקומות הראשונים, כאשר חלק מהאזורים בסיכון הם

הקרחון טווייטס, הידוע גם בתור ׳קרחון יום הדין׳, הנמצא במערב אנטקרטיקה נמס בקצב מהיר מחלקו התחתון. למרות הקצב המהיר, כאשר חוקרים בדקו במציאות את הקצב

זיהום רעש מתחת לים יוצר בעיה גדולה בתקשורת בין לוויתנים ומפריע לשירים שלהם. מכרות ים עמוק הולכים לקבל אישורים שנה הבאה, בפעם הראשונה, לפעול ברמת

יש לא מעט אגמי קרחונים, במיוחד באסיה ודרום אמריקה, עם יותר ממיליון אנשים החיים במרחק 10 ק״מ מהם בלבד. הקרחונים נמסים בקצב מהיר בגלל ההתחממות

מאז שנאסר השימוש בחומרים המכילים CFC ב-1987 בגלל שהם מזיקים לשכבת האוזון, חלה השתפרות במצב החור באוזון. בעשורים הללו תעשיית החלל פרחה ויותר ויותר חלליות

חרקים הם חלק קריטי מהאקוסיסטמה שלנו כיוון שהם גורמים להאבקה של למעלה מ-80% מהצמחים ומספקים מזון עשיר בחלבונים למי שמעליהם בשרשרת המזון. אוכלוסיית החרקים העולמית