ככל שאוכלוסיית העולם צומחת, וככל שאיכות החיים עולה, עולה בהתאם גם הביקוש לאנרגיה. למרות הבחירה המתבקשת במקורות אנרגיה מתכלים, אשר במקרים רבים עדיין אין להם אלטרנטיבה, האנושות מבינה בשנים האחרונות את הקשיים שיוצרת התלות במקורות אלה, והצורך במעבר למקורות אנרגיה מתחדשים, הקרויים, לעיתים שלא בצדק, מקורות אנרגיה ירוקים. זאת משני טעמים עיקריים. הראשון: יש תאריך תפוגה לנפט, לגז הטבעי ולפחם. מקורות אלה לא יישארו לנצח. השני, מקורות אלה מזהמים ותורמים רבות לשינויי האקלים על פני כדור הארץ. רק בחודש מאי השנה פורסם מאמר אוסטרלי שהכה גלים ברחבי העולם, הנוגע לשינויי האקלים ולהשפעת האדם על האטמוספירה. בניגוד למאמרים אחרים, מאמר זה אף הציב תאריך יעד לעלייה אינטנסיבית של טמפרטורת האטמוספירה ופגיעה ברמות החמצן, עד כדי פגיעה אנושה במין האנושי כולו – שנת 2050.
(לינק למאמר):
https://docs.wixstatic.com/ugd/148cb0_a1406e0143ac4c469196d3003bc1e687.pdf
מטבע הדברים המאמר עורר מחלוקת גדולה בקרב מדענים ושלל מומחים בתחום. אך ככלל, המגמה ברורה וכיום מתי מעט מתכחשים אליה. הרכב האטמוספירה והטמפרטורה נמצאת במגמת עליה. לפיכך, המעבר לאנרגיות מתחדשות נראה כאלטרנטיבה הכי פחות גרועה, בתור התחלה, ומכאן, גיבוש מדיניות סביבתית של ייעור, צמצום הילודה, בניית ערים חכמות, תחבורה ציבורית יעילה, כמו גם ייצור שלל טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בבעיות, הן, בשלב זה, הדרך שבה יש לצעוד כדי לשרוד.
אבל חשוב לזכור כי גם למעבר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, ירוקים, יש משמעויות שאינן בהכרח ירוקות ויש לבחון את השפעתן על הסביבה, כמו היחס בין רמת ההשקעה והתחזוקה לבין יכולת הפקת האנרגיה, התבססות על אנרגיה משלימה במקרים בהם מקור האנרגיה אינו אחיד וקבוע (כמו השמש-יום ולילה, עונות שנה) כמו גם גודל השטח הנדרש להקמה והפרשה של פסולת ותוצרי לוואי לסביבה.
כך לדוגמא, הקמת תחנת הכוח הסולרית באשלים, ישראל, היא אחד הפרויקטים הגדולים והיקרים שהוקמו בתחום. הפרויקט מייצר חשמל לכ-50,000 בתים, באמצעות מעל 50,000 מראות המכוונות את אור השמש אל מגדל בגובה 250 מטר ובראשו תא סולרי. המתקן יושב על שטח של שלושה מיליון מטרים מרובעים ועלותו, 3 מיליארד שקלים.
אין ספק שמדובר בפרוייקט לאומי משמעותי, אך בסופו של יום, תרומתו למשק החשמל בישראל אינה עולה על 3% מסך ייצור החשמל, והקמתו הביאה לייקור החשמל לצרכנים בישראל בכ-2%. לכן ראוי לשאול שאלות על מידת יעילותו, כמו גם על המחיר הסביבתי שבהקמתו. בין יתר ההשפעות על הסביבה ניתן למנות פגיעה בערכי הטבע המדברי, פגיעה בבעלי חיים (ישראל היא נתיב נדידה של ציפורים ודווח כי אלה העוברות במקום ממש "ניצלות בשמים"). עלות התחזוקה גבוהה – יש לנקות את המראות דרך קבע, והבלאי שלהן גבוה.
גם בנוגע להקמת תחנת כוח המבוססת על רוח המחלוקות הן רבות. גם כאן יש פגיעה בציפורים, בערכי טבע, ותפיסת שטחים רבים, אם כי תחנות מסוג אלה מוקמות היום גם בתוך ימים ואוקיינוסים.
האלטרנטיבה הטובה ביותר, אולי, היא הקמת תחנות כוח גרעיניות. למרות הדימוי השלילי (צ'רנוביל, פוקושימה), תחנות אלה נחשבות לבטוחות במיוחד, ועיקר החשש מהן הוא פוליטי- השימוש באנרגיה גרעינית לצרכי פיתוח נשק. תחנות אלה אמנם מייצרות פסולת רדיואקטיבית, אז זו ניתנת לטיפול ולפינוי זול ומהיר והשפעתן על הסביבה היא אפסית, עד לא קיימת.
לאור כל אלה ניתן לראות כי עליית הביקוש לאנרגיה היא בכל מקרה אתגר בעייתי, ואַם כל הבעיות אינה נמצאת כאן כי אם בצמיחה המהירה של האוכלוסייה. אך לאור בחינת שלל האלטרנטיבות, ומתוך ההבנה שלא ניתן לשלוט כרגע בריבוי הטבעי ובעלייה בתוחלת החיים, כמו גם לאור הצורך העולה באספקת אנרגיה, ניכר כי לעת עתה, השימוש במקורות האנרגיה הירוקים, הוא עדיין האלטרנטיבה הכי פחות גרועה, וכי השילוב בין מספר רב של מקורות אנרגיה המותאמים לסביבה, הוא הפיתרון הנקודתי לבעיה.
בקו הרוחב 30, בצפון ודרום כדור הארץ, נמצאים כמה מהמדבריות הגדולים בעולם. אזורים אלה נטושים כמעט לחלוטין מבני אדם ומבעלי חיים. כלומר, הצבתם של תאים סולארים, תחנות סולאריות ותרמיות, ותאים פוטווולטאים בסביבה זו (סהרה, מדבריות ערב, סיני, טקסס, אוסטרליה), יכולה לספק כמות משמעותית של אנרגיה למדינות 'עניות' בשמש, וצרכניות גדולות באנרגיה, עם פגיעה סביבתית קטנה יחסית.
