מים אפורים

ניתן לחלק את מי הביוב שלנו לשני סוגים. מים שחורים, בהם יש הפרשות או חומרי מזון, ומים אפורים, שהם מי ביוב ללא הפרשות. אלו מים המגיעים בעיקר מהמקלחות, כיורים (ללא כיור מטבח) ומכונת כביסה. החשיבות של המים האלה היא, שניתן למחזר אותם לשימוש ביתי ובכך לחסוך בעלויות, לצמצם את הפגיעה בסביבה ואת הבזבוז של אחד המשאבים החשובים שיש לנו. הרי כולם יודעים שישראל מתייבשת.
כל בית יכול להתקין לעצמו מערכת פרטית למחזור מים, וכך, לדוגמא, ניתן להשתמש במי האמבטיה המלאים בסבון, כמי הדחה לאסלות. כל אדם מדיח אסלה בביתו לפחות עשר פעמים ביום, ובכל פעם הוא מוריד עשרה ליטרים של מי שתייה מתוקים, שהופכים למי ביוב חסרי כל שימוש. מדוע לא לעשות שימוש חוזר במי המקלחת? מי שגר בית פרטי, יכול להשתמש במים האפורים, לאחר סינון וטיהור נקודתי, כמי השקייה לגינה.
כדי להתקין מערכת של מים אפורים יש לעשות הפרדה של הצנרת האפורה מהצנרת השחורה (אסלות). מעבר לכך, תחזוקת המערכת היא דיי קלה. אחת לכמה חודשים צריך לנקות את הפילטרים ולהוסיף בקטרייה, מן אבקה ירקרקה אפורה ששופכים לתוך מיכל האגירה של המים.
משרד הבריאות בישראל אינו ממליץ על פרוייקטים משותפים של מים אפורים (נניח בית משותף), אך ברמה הפרטנית, דירה או בית פרטי, הדבר אינו מסוכן ואינו מזיק לבריאות. להיפך. זהו פרוייקט מבורך התורם לסביבה, מצמצם עלויות מים ועוזר לחסוך.
המים האפורים נאספים למיכל גדול שם הם עוברים דרך שני פילטרים. האחד מוצב בכניסה למיכל, השני ביציאה ממנו. בתוך המיכל נמצאת הבקטרייה המיוחדת המפרקת את השומנים שבמים, בעיקר את אלה הנמצאים בסבון. המלחים הנמצאים באבקות הכביסה שלנו מהווים חומרי דישון טובים, כך שכולם יוצאים מורווחים. חשוב לציין כי מערכות טיהור של מים אפורים הן עניין חדש יחסית ולכך תוצאות ההשפעה שלהן על הסביבה אינן נחקרו לעומק עדיין, אך עד כה ניכר כי יש בהן רק טוב.