fbpx

אמת ושקר: האם האוכל שלנו באמת 'הורג' אותנו? / ד"ר מאור כהן וד"ר מתי כהן

platter-2009590_1280

הדיסאינפורמציה הרבה שרצה ברשתות החברתיות בנוגע לסוגי מזונות ולהשפעתם על האדם, היא אינסופית. היא מבוססת על אידיאולוגיות שונות (טבעונות, צמחונות), על חלקיקי מחקרים שלרוב נקראים ומפורשים על ידי קוראים חסרי השכלה רלוונטית, הנוטים לקחת דברים נקודתיים במטרה לקדם אג'נדה מסויימת, או לחלופין, הימצאותם של 'טרולים' המייצרים 'מידע' שקרי. כל אחד ממניעיו הוא. על כך יש להוסיף את אותו רובד של 'פובליציסטים' שהפכו את המדע למוקצה מחמת מיאוס, את המדענים לבורים המוּלכים שולל אחר בעלי הון ואינטרסים, ואת המחקר המדעי לעוד 'זרם' בשלל זרמים של רעיונות פילוסופיים חסרי ביסוס.

זה נכון שהמדע אינו חף מטעויות ואינו מתיימר להיות 'אמת אבסולוטית'. אך הוא עדיין דורש מהעוסקים בו לכנות מול הממצאים שלהם, גם אם הם סותרים את השערות המחקר. ללא מחקר מדעי מעמיק קשה לצבור ידע, לפתח טכנולוגיה, להילחם טוב יותר במחלות, בזיהום הסביבה, בהיעלמותם של בעלי חיים (וטרינריה גם היא מבוססת על מחקר מדעי) ובשינויי האקלים. לכן, זלזול בתהליך המדעי הוא מתכון לאסון, בעיקר במצב בו נמצאת האנושות כיום. יש לכך הרבה ביטויים שכבר הובאו חדשות לבקרים מעל דפי אתר זה. בין אם עיסוק במתנגדי החיסונים, מאמיני ההומאופתיה או תומכי התיאוריה כי כדור הארץ שטוח. אותו זרם של 'מאמינים', נותן ביטוי גם ליחס למזונות השונים. חלקם, מתוך מוסר ראוי לשבח, של פגיעה מינימאלית בסביבה ובבעלי חיים. כך או כך, עניין המוסר אינו עומד על הפרק במאמר זה, אלא רק ההסתכלות על ההיבט המדעי הנשקף מהמחקרים האחרונים בנוגע להשפעת המזון על הבריאות שלנו.

  1. סוכר וסכרת: סוכר מופק מקני סוכר או מסלק סוכר. הוא נמצא גם בפירות, בירקות ובשלל מזונות. הוא החומר המשמש ליצירת אנרגיה בגוף. הוא הדלק שמניע את הדוף שלנו. בלי סוכר לא ניתן לחיות. הסוכר מתפרק בתאים ויוצר את האנרגיה המאפשרת שלל תהליכים בגופינו. בניגוד לדיעה הרווחת, לא נמצא כל קשר בין צריכת סוכר לבין התפרצות מחלת הסכרת. המנגנון היחיד שיכול להסביר קשר בין סוכר לבין סכרת מסוג 2 הוא השמנה. התאים "שבעים" ולכן אינם דורשים הכנסת סוכר נוספת לתוכם. הסוכר נותר בדם וגורם לשלל בעיות. עודף הסוכר עלול לגרום להשמנה, והשמנה מביאה איתה מחלות. גם לגבי סוכר לבין סכרת מסוג 1 אין קשר. כאן נפגעת יכולת הגוף לייצר אינסולין המאפשר לסוכר להיכנס לתא. זוהי מחלה אוטואימונית בה תאי הדם הלבנים פוגעים בתאי בטא בלבלב, אותם תאים המייצרים אינסולין. לכן, כפי שנראה גם לגבי שאר המזונות, סוכר הוא הכרחי, אך חשוב לשמור על איזון בצריכה שלו. כל מזון שאנו צורכים, לרבות מים, עלול לפגוע בנו אם נגזים במינון. אך במינון הנכון, סוכר הכרחי לקיומנו.
  2. לחם לבן, קמחים וכד': יש הרגישים לגלוטן, היכולים לפתח "אלרגיה" למאכלים אלו. מעבר לכך הפחממות הן סוכר ולכן ההתייחסות אליהן דומה להתייחסות לסוכר. עד לא מכבר צויין כי יש הבדל בין פחממות 'מלאות' לפחממות 'ריקות', אך מחקרים הראו כי תפישה זו אינה נכונה וכי אין הבדלים בין קמח מלא לקמח לבן בהיבט הבריאותי.
  3. שומן טראנס: זהו שומן צמחי העובר שינוי כימי שהופך אותו למוצק בטמפרטורת החדר. שינוי זה הופך את השומן הזה ל'לא טבעי', מה שמקשה על הגוף להשתמש בו. הדבר עלול לפגוע בקרום התא ובמבנה של התאים. תפקוד התאים נפגע. צריכה מוגברת של מרגרינה לדוגמא מעלה את כולסטרול ldl, הנחשב לכולסטרול ה"רע". לכן כדאי להימנע מצריכה של שומן טראנס, אך גם במרקה זה, צריכה מבוקרת שלו אינה מזיקה לנו.

    photo: caja
  4. ממתיקים כימיים: אספרטיים, סוכרלוז: בפחית דיאט קולה יש 80 מ"ג אספרטיים, ניתן לשתות 5000 פחיות ליום אחד מבלי שיהיה כל נזק לרקמות הגוף או למוח. ה-fda רואה בחומר זה כבטוח לשימוש וכבעל השפעה בלתי מזיקה לחלוטין על האדם. כך גם לגבי סוכרלוז.
  5. חלבון מן החי: בכל הנוגע לצריכה חלבון מן החי יש שורה ארוכה של טענות המייחסות לו השפעה שלילי על הגוף, קשר למחלת הסרטן, מחלות לב ועוד. גם בהקשר זה יש דיסאינפורמציה רבה, ובדומה להתייחסות לעניין הפחממות, צריכה מבוקרת של חלבון מן החי אינה פוגעת בבריאותינו. הנה כמה דוגמאות:
  • הקשר בין חלבון מן החי לבין מחלת הסרטן: מחקרים טוענים כי אכילת מזון מן החי מגדילה את הסיכוי לחלות בסרטן הכבד. בפועל, אם מסתכלים על הקורלציות של המחקרים, הקורלציה היא הפוכה. כלומר, דווקא במקרים בהם הנבדקים אכלו יותר מוצרים מן החי, התגלו פחות מקרים של סרטן. במילים אחרות, אין הוכחה שאכילת מוצרים מן החי מגבירה את הסיכוי לחלות בסרטן. יתרה מכך, אין זה אומר שגם אם תימצא קורלציה בין המשתנים, האחד מסביר את השני. בניסוי שעשה אחד החוקרים ב'מחקר הסיני הגדול' המשמש אבן דרך עבור טבעונים רבים על מנת להסביר את יתרונות הבריאות שבטבעונות, נלקחו שתי קבוצות של 30 עכברי מעבדה. קבוצה אחת קיבלה כמות גבוהה של חלבון מן החי במזון וקבוצה שנייה כמות נמוכה. שתי הקבוצות קיבלו גם חומר מסרטן. המטרה הייתה לבחון האם אכילת חלבון מן החי מגדילה את הסיכוי לחלות בסרטן. רבים מאלו שאכלו יותר חלבון מן החי חלו בסרטן הכבד. אלו שקיבלו מעט חלבון מן החי מתו לפני תום הניסוי מהתפרקות הכבד. (הם לא "הספיקו" לחלות בסרטן). המסקנה של החוקר הייתה כי צריכה מוגברת של חלבון מן החי גורמת לסרטן הכבד. מסקנה זו אינה יכולה להילקח ברצינות לאור העובדה שהקבוצה ה"טבעונית" שלא חטפה סרטן, מתה עוד קודם לכן, וזו הסיבה שלא לא חלתה בסרטן.
  • הקשר בין צריכת ביצים לכולסטרול: יש הקושרים צריכת ביצים לעלייה בכולסטרול. אבל, במציאות, לא נמצא שום קשר מחקרי בין שני הדברים. בביצים יש חלבון חשוב מאוד לבניית הגוף, והן מוצר זול, זמין שיכול להגיע במספר מגוון של צורות צריכה. הביצים יוצרות תחושת שובע לזמן רב ויש בהן אנטיאוקסידנטיים וויטמינים כמו b12,a,e, סידן, אבץ וברזל.
  • בשר: לבשר יש מרכיבים החשובים לבריאות שלנו כמו חלבונים שהכרחיים לבניית הגוף, יש בו ויטמין בי 12, ברזל, שומנים בריאים, מינרלים כגון אבץ ומגנזיום שעוזר לקליטת הסידן בעצמות ולכן, הורדתו מהתפריט שלנו אינה בהכרח דבר נכון. הטענה כי לבשר, ובעיקר לבשר אדום, יש השפעה על רמות הכולסטרול בדם שלנו ועל הסיכוי שלנו לחוף התקף לב, היא טענה בעייתית. חקרים שונים מראים כי צריכה של עד 50 גרם בשר אדום ליום אינה עושה כל נזק לגוף. הבשר היחיד שיש לו השפעה כלשהי על הבריאות הוא בשר מעובד (בשר טחון ומעושן כמו בייקון, נקניק או נקניקיה). צריכה של בשר זה קשורה בהתפרצות של מחלות, אך חשוב להדגיש כי הבעיה אינה בבשר אלא בתהליך השימור הכולל לעיתים עישון של הבשר, ומכאן הנזק לגוף.
  • השומנים: על אף שיצא להם שם רע, הם הכרחיים לחלוטין בגוף. שומן הוא המרכיב העיקרי בקרום התא. וכמו הפחמימה, הוא משמש ליצירת אנרגיה בתאים. יש מספר רב של חומרים הנכנסים תחת ההגדרה של שומן, חלקם הכרחיים לגוף, כמו אומגה 3 לדוגמא.
  • חלב: רוב החלב שאנו שותים מופק מבקר. אך ניתן למצוא גם חלב עיזים וכבשים וגם חלב אנקות ואתונות. כל אחד מסוגי חלב הוא שונה אך בסך הכל הם קרובים זה לזה במבנה שלהם. גם בהקשר של החלב ומוצריו יש מגוון רחב של דיעות ומחקרים, וגם כאן, ברור שהחלב עבור רוב בני האדם אינו מזיק. הטבעונים ייטענו שיונק אמור לשתות חלב רק בשנים הראשונות לחייו. אך טענה זו אינה נכונה. החלב הוא בבחינת 'סופר פוד', עשיר ברכיבים מצויינים עבור הגוף שלנו. כמעט כל בעל חיים שיוצע לו חלב, ובכללם בעלי כנף, חרקים, זוחלים, ישמחו לשתות אותו. לו חתול יכול היה לגשת לפרה ולינוק ממנה, הוא היה עושה זאת בחדווה. די להוציא לרחוב צלחת חלב או גבינה ותוך כמה רגעים יעוט עליה כל מי שרק יכול. יש אנשים הרגישים לחלב, בעיקר ללקטוז שבו. אך יש אנשים הרגישים לבוטנים, לקטניות ועוד מזונות. אין זה מפחית מערכם עבור שאר האנושות. לכן מי שרגיש לחלב, שלא יצרוך אותו.

    photo: Ilona
  • סידן: יש הטוענים כי צריכה מוגברת של חלב, אינה, בניגוד לדיעה הרווחת, מעלה את אחוז הסידן הבונה את העצמות, אלא עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה. חלב בעצם גורם באופן ישיר לבריחת סידן ולמחלה המופיעה בעיקר אצל נשים בגיל המעבר: אוסטיופרוזיס. זאת משום שבחלב יש ריכוז גבוה של זרחן. צריכת חלב ומוצריו מעלה את אחוז הזרחן בדם ועל מנת להיפטר ממנו מפריש הגוף חלק מהסידן שבעצמות. גם טענה זו אינה מדוייקת. זאת משום שכל מוצר מזון שאנו צורכים גורם ל"בריחת סידן" מהעצמות. כדי "להחזיר" את הסידן לעצמות, יש לצרוך ריכוז גבוה יותר של סידן שנקלט בקלות בגוף במאכלים כמו סויה וטחינה. במקביל אפשר לצרוך יותר מגנזיום דרך גרעיני חמנייה לדוגמא, משום שהמגנזיום עוזר לקליטת הסידן בעצמות. אוסטיופרוזיס היא מחלה הנגרמת על ידי חוסר איזון הורמונלי, מחסור בויטמינים, וסיבות נוספות שאינן קשורות לחלב.
  • הורמונים: בגידול הבקר כמו גם בגידולי צמחים משתמשים חקלאים רבים בהורמונים. ההורמון הפופולארי בבקר נקרא igf1 ואסטרוגן. יש מחקרים הקושרים קשר בין הורמון ה- igf1 לבין מחלת סרטן הערמונית וסרטן השד. אבל, השפעתו של הורמון זה הניתן לפרות אינה ברורה על גוף האדם. אמנם נמצא קשר בין רמות גבוהות של ההורמון לבין מחלת הסרטן, הורמון זה אכן מגיע לגוף שלנו מהמזון שאנו אוכלים, אך כלל לא ברור אם המינונים המזעריים הללו משפיעים על גופינו. זהו הורמון גדילה אשר אינו מתעכל במערכת העיכול האנושית. אבל אין עדיין הבנה של 100% כי צריכה מוגברת של מוצרי חלב משפיעה בכל זאת.
  • אנטיביוטיקה: בחלב יש כמויות גדולות של אנטיביוטיקה. באופן ישיר אין עדיין הוכחה שהיא משפיעה של גוף האדם, אך יש מחקרים הטוענים כי אנטיביוטיקה גורמת למוטציות אצל חיידקים ועלולה לייצר זנים חדשים של חיידקים אלימים. בכל הנוגע לשומני החלב ולגבינות, לבנות / צהובות, גבינות אלו עתירות שומן ולכן צריכה מרובה של גבינה עלול לגרום להשמנה בלבד. שומן אינו רע, הוא טוב. יש שומנים חשובים כמו כולסטרול, אומגה 3 ואומגה 6. הם חלק מהגוף שלנו, אנו זקוקים להם. אך אכילת כמות גדולה של שומן תגרום להשמנה. לכן, גם כאן אנו שבים לקו המנחה של המאמר: כל דבר שנאכל הרבה ממנו, לרבות מים, יכול לפגוע בנו. השאלה היא: כמה זה 'הרבה'?
  • קאזומורפינים: בחלב יש גם קאזומורפינים העלולים לדכא נשימה אצל ילדים וחומרים אלרגניים המגבירים ליחה. החלב מהווה תרבית טובה לגידול חיידקים. כמעט כל הטיעונים בגנות החלב אינם מבוססים על מחקרים מדעיים אלא על ניסויים נקודתיים בקבוצות קטנות של בני אדם. בסופו של יום, השפעת החלב והבשר על האדם איננה ברורה וכנראה שצריכתו, כמו גם צריכה של כל מזון אחר, במידה מוגברת, עלולה להיות בעלת השפעות שליליות על גוף האדם. כל המחלות שציינו הן בסופו של דבר, אם אינן קשורות לפגם תורשתי, הן תוצאה של חוסר איזון בין ספיגת קלוריות לבין שריפת קלוריות. לא חשוב אם המקור שלהן הוא חי או צומח.

מעבר לכך, חלב יכול להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. אם אדם זה או אחר מושפע לרעה מחלב – שאותו אדם לא יצרוך אותו. 0.03% מבני האדם הם בעלי רגישות כזו או אחרת לחלב. נתון זה נמוך מכדי לדרוש משאר העולם לחדול לצרוך אותו למטרות בריאות.

המסר הוא פשוט: לא להגזים בצריכת מזון. כל מזון. ודאי אם יש רגישות למזון מסוים. דבר זה נמצא בקו אחד עם אסטרטגיית הרפואה המתפתחת בימינו: רפואה מותאמת אישית. השונות בין האנשים יכולה לגרום לכך שתרופה מסויימת תהיה טובה לאדם אחד ולא תהיה טובה לאדם אחר למרות שלמראית עין שניהם סובלים מאותה מחלה. שונות זו יכולה לנבוע ממטענים גנטיים שונים, סביבה שונה, דיאטה שונה ועוד.

בכל מקרה, כנראה דרך המלך היא ללמוד לשלב בין הגישות ולייצר תפריט מאוזן שבעיקר מונע השמנה. להיות אדם בריא זה לא רק לברור מזון או להחליט על דיאטה זו או אחרת. להיות אדם בריא זה בעיקר לדעת לשמור על איזון בתוך סביבה מאוזנת. לא להגזים באכילה, לא להשמין. ההשמנה, היא זו שגוררת אחריה מגוון של מחלות. אבל צריכה מאוזנת של מזון תצמצם את תהליך ההשמנה ובהכרח תקטין את הסיכוי למות ממחלות אלו.

 

 

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

"להרוג את כולם"

שנת 146 לפני הספירה הייתה שנה חשובה מאוד בתולדות העולם העתיק; בשנה זו, כבשה האימפריה הרומית והרסה עד היסוד את הערים קורינתוס ביוון וקרתגו ביבשת

קרא עוד »
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות