Markus Spiske

האדם החושב, ההומיאו ספיינס, הוא ללא ספק היצור החי המפותח ביותר מבחינה אבולוציונית והמסוגל להתאים עצמו לסביבה באופן מושלם. הוא חש בנוח כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ, בין אם בים, באויר או ביבשה. זאת למרות שהומיאו ספיינס הוא לא החיה הכי חזקה, לא הכי מהירה, לא בעלת חוש ראייה, שמיעה או ריח טובים במיוחד, ודאי לא ביחס לבעלי החיים אחרים. ההומיאו ספיינס הוא בעל החיים האינטליגנטי ביותר, היכולת שלו לפתור בעיות בצורה יצירתית אינה משתווה לזו של אף בעל חיים אחר בעולם. אחד היתרונות העצומים של ההומיאו  ספיינס הוא היכולת לשתף פעולה. אדם שילחם אחד על אחד כנגד גורילה, יאבד את חייו בסבירות גבוהה. אך במצב בו יילחמו 40 בני אדם מול 40 גורילות, קבוצת בני האדם תנצח ברוב המקרים, בעיקר בזכות היכולת לשתף פעולה, לתאם ולתכנן מהלכים, ולבצע אותם כפי שתוכננו.

ביצוע התכנית מצריך אמון. אדם אחד בקבוצה סומך על חבריו ״שיעמדו במילה שלהם״ ויבצעו את מה שהבטיחו שיעשו. ללא האמון, שיתוף הפעולה אינו קיים, והלחימה ב- 40 הגורילות לא תהיה קרב אחד, אלא 40 דו קרבות של גורילה אחת מול אדם אחד, עם ניצחון מוחץ של הגורילות. האמון הוא תכונה חשובה מאוד, והוא אחת התכונות אשר אפשרו את השגשוג של המין שלנו.

כדי לפתח אמון, בני האדם צריכים להיות אמינים. גם לשקר, כמובן, יש יתרון, אך זהו יתרון לטווח קצר בלבד. דילמת האסיר מהווה דוגמא טובה לרעיון זה. שני אסירים נחקרים בנפרד על פשע שביצעו יחד. אם  הם  מתואמים ושניהם משתפים פעולה אחד עם השני, סביר להניח שכל אחד מהם יקבל עונש קטן, אם בכלל. אך אם אחד בוגד בשני, הוא יכול לצמצם את עונשו או להעלימו, בעוד חברו יקבל עונש גדול ומשמעותי. אם שניהם בוגדים, שניהם כנראה יקבלו את העונש המקסימלי. לפיכך, לפושע אחד שווה לשכנע את חברו ששניהם לא יבגדו על מנת שרק הוא יוכל לבגוד, להרוויח מהבגידה ולצאת לחופשי. אך הבגידה הזו, השקר הזה, מצליח פעם אחת. הרווח הוא יתרון לטווח קצר. עם אנו עומדים מול סדרה ארוכה של דילמות אסיר שכאלו ברור, וגם נתמך מחקרית, שלטווח ארוך רווחי יותר לשתף פעולה ולהישאר אמין לאורך זמן.

לטכנולוגית המידע בימינו יש מספר עצום של ערוצים לשנע מידע ממקום למקום. אנו נמצאים היום בתקופה בה שקרים ואמיתות אלטרנטיביות, פייק ניוז, מופצים במהירות ברשתות החברתיות, והאמת, המנסה להתמודד איתם, מזדחלת באיטיות מאחריהם בניסיון להגן על עצמה.  הדמוקרטיה, אשר תלויה באמיתות משותפות, נמצאת בנסיגה, ואוטוקרטיה, שתלויה בשקרים משותפים, נמצאת בעליה.  תיאוריות קונספירציה צצות כמו פיטריות אחרי הגשם. והשקרים מהדהדים את עצמם מכיוונים רבים עד אשר הם מקבלים מעמד של ״הרבה טוענים כך, אז כנראה יש בזה משהו״.

בתקופה האחרונה אנו נחשפים לאיום חדש ומסוכן: הדיפ פייק (Deepfake). זהו כלי מדיה סינתטי שבו אדם המופיע בתמונה או בסרטון קיים, מוחלף בדמות של מישהו אחר. כלי זה, המתבסס על טכנולוגיות של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, מייצר תוכן חזותי ותוכן שמע, המקשה על הצופה או המאזין להבדיל בין המקור לזיוף. באופן זה ניתן להגביר את הקיטוב בחברה, לגרום לאישי ציבור ולנבחרים לומר דברים שמעולם לא נאמרו, או לעשות דברים שמעולם לא קרו במציאות.

קיטוב הוא כלי לפירוק חברות דמוקרטיות, המבוססות על פשרות והסכמיות בין מרכיבים שונים בחברה. הקיטוב מונע מאיתנו להילחם יחד כנגד קבוצת הגורילות המאיימת עלינו, הוא מפורר אותנו לפרטים בודדים ולקבוצות קטנות ומחליש אותנו אל מול האתגרים הניצבים בפנינו. הוא מרסק את היתרון שלנו. אנחנו חייבים לשתף פעולה כדי להצליח להילחם יחד באוייבים האמיתיים שלנו. התחממות הגלובלית, וירוסים, מחלות, ורעב כמו גם להרחיב את גבולות היכולת שלנו, להרחיק לחלל, לשפר את הטכנולוגיה שלנו, להגן על היצורים החלשים מאיתנו החולקים איתנו את העולם. במקום להשקיע את היכולת והאינטליגנציה האנושית בקרבות משמעותיים, אנו מתמודדים עם מתנגדי התחממות גלובלית, מתנגדי חיסונים, מתנגדי דמוקרטיה, כאלו שבשם חופש ביטוי וחופש המחשבה, בזים למדע, בזים לחופש, בזים לעצם קיום הדמוקרטיה. קיטוב כללי בין חברות, גורם לנו להשקיע זמן כסף ואנרגיה בלהגן על עצמנו מאויבים מדומיינים או מבני מיננו. חייבים להפסיק עם תרבות השקר. זה אמנם מביא את ההנהגה לנצחונות קצרי טווח, אך כמין אנושי, אנו נפסיד את המלחמה הכוללת.

 

לינק למאמר: השקר נע מהר יותר מהאמת:

https://science.sciencemag.org/content/359/6380/1146

 

קישור למדד החופש והדמוקרטיה:

https://freedomhouse.org/report/freedom-world/2019/democracy-retreat

 

דוגמא לדיפ פייק:

https://en.wikipedia.org/wiki/Deepfake#/media/File:Deepfake_example.gif

 

מאמר על הקיטוב בארה״ב:

https://www.annualreviews.org/doi/10.1146/annurev-polisci-051117-073034

 

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

טרה-פורמינג לכדור הארץ

ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עלו משמעותית מתחילת העידן התעשייתי, מממוצע שנתי של 280 ppm (חלקיקים למיליון) בסוף המאה ה-18, אל מעל 410ppm  בשנת 2020. עלייה של

קרא עוד »