pexels-ava-motive-1236678

חשיבה חיובית מתוארת על ידי מרטין א. פ. זליגמן, מייסד תנועת הפסיכולוגיה החיובית, כחשיבה אופטימית, ציפיה חיובית לגבי העתיד, אשר מבוססת על חוויות הצלחה דומה מהעבר. חשיבה זו שונה מהותית מתחושת אופטימיות אשר מנותקת, בדרך כלל, מהמציאות.

אחת התפישות הפופולאריות בעיקר בספרי עזרה עצמית רבים, היא של ״תחשוב טוב – יהיה טוב״. אם נדמיין את משאלת ליבנו הכמוסה, זה בודאי יעזור לה להתקיים במציאות.

חוקרת בשם גבריאל אוטינגן שאלה את עצמה האם מחשבות חיוביות אשר אינן מבוססות על ניסיון העבר אכן משפרות את הסיכוי שלנו להשיג את מה שאנחנו חולמים עליו. המחקר הראשון שערכה בשנות ה-90, כלל 25 נשים אשר רצו לרדת במשקל. התוצאות היו מפתיעות. נשים, שהיו להן פנטזיות חיוביות חזקות על הצלחת תהליך ההרזיה, הורידו כ-11 קילוגרמים פחות בממוצע מאלה שהציגו את הצלחת האתגר בצורה שלילית יותר. החלום על השגת המטרה כנראה לא תרם, ואף עמד כמכשול בפני מימושה הלכה למעשה.

במהלך עשרים השנים הבאות, במחקר אחרי מחקר, אוטינגן המשיכה להוכיח את אותן תוצאות שוב ושוב, גם בנתונים דמוגרפיים שונים וגם כאשר הוצבו מטרות שונות  כמו יחסים בין-אישיים, מציאת עבודה ואפילו שיקום מפציעות. מימושן של כל השאיפות האלה היה כושל, ככל שיותר אנשים עסקו בדימויים חיוביים אופטימיים בדרך להצלחה. לטענת החוקרת, הסיבה לכך שאנשים לא מצליחים להשיג את מה שחלמו עליו היא שלפנטזיות חיוביות יש השפעה "מרגיעה" על האדם. היא מדדה וראתה כי לחץ הדם של האנשים הללו יורד, מה שהופך אותם לפחות כשירים להתמודד עם משימות מורכבות. כך לדוגמא, ניסוי בו תלמידים שעסקו בפנטזיה חיובית הצליחו משמעותית פחות בביצוע  משימות מורכבות, ביחס לקבוצת ביקורת, שחשבה מה שרצתה.

אוטיגן מניחה, שמוחנו בעצם נמצא במצב רגוע (מדי), והוא טועה לחשוב שכבר הגיע ליעד, לעתיד שבו הפנטזיה קיימת. פנטזיות חיוביות אומרות למוחנו שאנחנו כבר לא צריכים להתאמן או לעבוד קשה כדי להשיג את המטרות אליהן אנו שואפים. הפנטזיה החיובית "נועלת" אותנו בחלומות שלנו, שומרת עלינו במצב של רגיעה ותחושת שווא של הישג. אנו ממשיכים לעסוק בחלום במקום לנסות לעסוק במטרה הניתנת לביצוע.

החוקרת מציעה מודל חלופי בשם (WOOP (Wish, Outcome, Obstacle, Plan . כלומר: משאלה, תוצאה, מכשול ותוכנית.

הרעיון במודל הוא להגדיר את המשאלה במספר מילים קטן, לחשוב מה התוצאה הטובה ביותר שאנו יכולים להשיג, ולדמיין את המכשולים שעומדים בדרך להגשמת המשאלה. ברגע שזוהו המכשולים, יש לתכנן תוכנית, בעזרתה נתמודד עמם.

היתרונות של שימוש ב- WOOP הם  מרחיקי לכת. הוא נבדק מדעית מספר רב של פעמים והראה כי הוא  מסייע לאנשים להשיג מטרות שונות. ניתן להשתמש במודל זה להשגת הצלחות, לתיקון מערכות יחסים, להתגברות על פחדים או הרגלים רעים.  פירוק השלבים בדרך להגשמת המשאלות, מצריך מאיתנו הבנייה של תוכנית ברורה ומוסדרת להגעה ליעד. לא פחות חשוב, המודל הזה גם גורם לנו לחשוב ולהעריך אם זהו בכלל יעד ראוי ובר השגה עבורינו, אם המחיר שאנו עומדים לשלם עבור השגתו שווה את המאמץ או שמא כדאי להשקיע את האנרגיות שלנו במשאלות ריאליסטיות יותר. כך או כך, אל תפסיקו לחלום לעולם.

לקריאה נוספת

Rethinking Positive Thinking: Inside the New Science of Motivation Gabriele Oettingen

 

על שיפון, LSD והמשל של רבי נחמן

יש הרבה גורמי מחלות שמשפיעים על המאכסן שלהם (הפאצייאנט). הידוע מבניהם הוא אולי טוקסופלזמה גונדי שקיים בחתולים ועכברים. הפעם אני רוצה להתמקד באחת המחלות שניכנסה

קרא עוד »

הגן האנוכי הוא הגן הנדיב

עוד בעת שניסח את תיאוריית האבולוציה ומוצא המינים, דרווין כבר דיבר על הבעיה שיש לו עם אלטרואיזם (זולתנות או הקרבה עצמית למען האחר). התיאוריה, שבה

קרא עוד »

אפקט פלצבו – תרופת ה-Fake

תגובה של אדם לתרופה כוללת שני רכיבים: אפקט פלסבו שהוא אפקט אשר מתקבל גם עם האדם היה מקבל תרופה ללא כל חומר פעיל, תרופת דמה,

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות