eco-2221567_1280

ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עלו משמעותית מתחילת העידן התעשייתי, מממוצע שנתי של 280 ppm (חלקיקים למיליון) בסוף המאה ה-18, אל מעל 410ppm  בשנת 2020. עלייה של 50 אחוזים. כמעט כל הגידול הזה נובע מפעילות אנושית. העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני יכולה להסביר את תופעת ההתחממות הגלובלית, מכיוון שגז זה כולא את החום הנפלט מכדור הארץ לאחר שקרינת השמש פוגעת בו ומחממת אותו. במקום להיפלט בחזרה לחלל, קרינת החום נלכדת באטמוספירה, תופעה המוכרת גם כ- 'אפקט חממה'.

ישנן שיטות שונות לצמצום גזי חממה כמו פחמן דו חמצני ומתאן אשר פורטו במאמרים שונים שפורסמו באתר: https://economarks.com/he/?s=%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95+%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%A0%D7%99

אבל גישה נוספת מעניינת העוסקת בנושא היא 'גיאו-אנג'נירינג' (הנדסה גיאוגרפית). גישה זו מתייחסת למספר רב של טכנולוגיות אשר יכולות לתמרן את הסביבה, ולקזז חלק מההשפעות של שינויי האקלים. שיטה זו, כנראה, לא תהווה תחליף להפחתת פליטות גזי החממה, אך היא גורם משלים למאמצים אלה. אחת מבין שיטות הגישה היא לחסום את קרינת השמש תוך שימוש בארוסולים, בדומה לאירועים גיאולוגים שכבר התרחשו בכדור הארץ, כמו ההתפרצות הוולקנית של הר געש איסלנדי בשנת  2010, אשר כיסתה באפר וולקני את השמים לאורך שטחים נרחבים באירופה. מקרה נוסף הוא פגיעת המטאור שביאה להכחדתם של הדינוזאורים, כשהאטמוספירה של כדור הארץ התעכרה בשכבת עבה של אבק.

במעבדה של פרופסור קטש (Keutsch) באוניברסיטת הרווארד, חוקרים טכנולוגיות חדשות לפיזור כימיקלים, אשר ידללו במקצת את קרינת השמש. בסדרת ניסויים המכונים:

SCoPEx: Stratospheric Controlled Perturbation Experiment  [ניסוי הפרעות מבוקר בסטרטוספירה], בוחנים כלי פיזור וחומרים שונים המסוגלים לדלל את קרינת השמש. בניסוי הקרוב המתוכנן ליוני 2021, יעשה שימוש בכדור פורח (ראו איור) שישא מספר מכשירים לגובה של כ -20 ק"מ באטמוספירה. הכדור ישחרר כמות קטנה מאוד (עד שני ק"ג) של חומר לא רעיל מסוג סידן פחמתי,(calcium carbonate) , "סודה לכביסה", חומר אשר נמצא בסוכריות נגד צרבת. הסידן הפחמתי יתפזר לאורך שטח של קילומטר אחד על רוחב של מאה מטר. לאחר מכן, אותו כדור פורח ימדוד שינויים בפיזור האור, תנועת החומר והשינויים הכימיים באטמוספירה.

ניסוי זה הוא פיילוט, ומטרתו לבדוק את היעילות והסיכונים של הנדסה גיאוגרפית. החוקרים מתכננים לנסות חומרים שונים וטכניקות מדידה  שונות. המדידות יאפשרו ליצור מודלים חישוביים מדוייקים יותר במטרה לחזות איך כמויות גדולות של חומר ישפיעו על כדור הארץ. כבר כיום מפוזרים כימיקלים שונים באטמוספירה על מנת, למשל, להגביר משקעים באיזור מסויים (זריעת עננים). מטוסים המועלים לגובה בסיס הענן, מפזרים חומר המכונה יודיד הכסף המווה גלעין התעבות עבור אדי המים באוויר. מן הסתם, פעולה כלל עולמית של הקטנת קרינת השמש היא מעשה שיש לחקור ולבדוק מכל זווית אפשרית. זהו מהלך בעל השפעה עצומה. מעבר לכך יש לשאול, למי תהיה הסמכות לאשר תוכנית כזו אשר יכולה להשפיע על כוכב הלכת כולו?

כרגע ניסוי זה הוא בגדר מוצא אחרון להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, אך כדי להבין את ההשלכות של מהלך נואש זה ברמה כלל עולמית יש צורך להשיג כמה שיותר מידע והבנה על איך לבצע פעולה זו בצורה האופטימלית.

 

מעגלי הפיות בנמיביה​

מדענים עדיין לא יודעים מה גורם להופעתם של מעגלי צמחייה במדבר בנמיביה. אלפי מעגלים, מן קרחות עגולות בעשבייה הנמוכה המכסה את עמק מריאנפלאס, חלקם מגיעים

קרא עוד »

על מדינות מפותחות ומתפתחות

החלוקה של מדינות למפותחות ומתפתחות היא מיושנת ומזיקה, והגיע הזמן לעדכן את ההגדרות שלנו. כבר דורות שנהוג לחלק את מדינות העולם למדינות מפותחות ומתפתחות. השם

קרא עוד »

"ילדים זה שמחה"?

בעוד בעולם מספר הילדים לאישה יורד, בישראל, במגזר היהודי, הוא נמצא דווקא במגמת עלייה. הסיבות לכך כוללות בין היתר את הדת, המביאה לשיעורי פריון גבוהים

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות