pexels-james-wheeler-1531677

מעבר להיותה של השנה האחרונה אתגר אישי / חברתי / לאומי / בינלאומי / כלכלי, היא היתה, לפחות עבורי, שנה של חשבון נפש. ומעבר לכך, שנה של חשבונות, של חשבונאות, ספירת מלאי. הישגים, השלכות, מספרים, סטטיסטיקות, פייק מול אמת. הטלטלה שעוברת האנושות בעידן הגלובאלי, מבלי ליפול לקלישאת ההתקרבנות, נראית, ביחס לתהליכים הגלובאליים כעוד מן מכשול בדרך. השאלה היא בדרך לאן. נראה כי חשיבות היתר שמקבלת מגיפת הקורונה ביחס לתהליכים הדרמטיים באמת, האתגרים העצומים שעומדים בפנינו כאנושות, מסיתה את דרך המחשבה שהחלה להתפתח בשנים האחרונות שוב אל הפנים, אל השולי, אל סטיית התקן.

השריפות שהיו השנה בארה"ב כילו, ועדיין מכלות, כ- 16,000,000 מיליון דונמים של יערות בקליפורניה, אורגון ווושינגטון[1]. שטח זה מצטרף לשטח העצומים הממשיכים להישרף באמאזונס, בפיליפינים, בקונגו, בקנדה ובסיביר. אגב, השריפות בארה"ב הרגו כ-30 בני אדם וחיסלו 7600 בתים. חלק מהשריפות הן תוצאה של הצתות מכוונות.

מדיי יום מתים בעולם מרעב כ-25,000 בני אדם, רובם ילדים ורובם בעולם השלישי. האו"ם קבע כי יש כיום כמיליארד בני אדם רעבים בעולם. עד שנת 2030 אפריקה תחזיק כ-90% מכלל העניים בעולם המשתכרים פחות מ-1$ ליום[2]. המים המתוקים הולכים ואוזלים ובמדינות כמו גאנה, אזורים שלמים מנותקים מאספקת המים זה כמה שנים. כך גם באיראן, סוריה, מאלי, אתיופיה, דרום אפריקה ועיראק. גם זיהום האוויר והים מראים נתונים שאני, באופן אישי, לא יכול לראות כיצד ניתן להתמודד אותם, לבלום או אפילו "לשטח את העקומה". אני לא מוצא עוד טעם להרחיב את הכתיבה על רמות הפחמן[3], הסופות הטרופיות, המסת הקרחונים, ההכחדה השביעית, הלבנת האלמוגים, תופעת המדבור, ההגירה האינטנסיבית מהעולם השלישי לעולם המערבי וכמובן על הדמוגרפיה. כל הנתונים האלה ועוד רבים אחרים נמצאים במאמרים הרבים שפורסמו באתר שלנו בשנתיים האחרונות[4].

אנחנו דוהרים לעבר מצוק. ולעיתים אני חש שאנשי המדע עומדים כשגבם אל המצוק, ידיהם מונפות אל על והם זועקים אל עבר ההמון המסתער לעצור, ללא הצלחה. כמעט שום דבר לא השתנה. ואם כבר השתנה, השינויים הם מינוריים, שוליים, חסרי משמעות. אנחנו כל כך מרוכזים בעצמינו, באתגרים שלנו, בפנטזיות שלנו, בהגשמה עצמית. בלטרוף את העולם בזמן הקצוב שיש לנו על פני הכדור. אנחנו ממשיכים להתרבות בקצב גבוה, לנצל את המשאבים ניצול יתר, לפלוט לסביבה כמויות בלתי נתפשות של פסולת שתישאר פה עוד אלפי שנים, ולעסוק אך ורק באיומים המיידיים, המוחשיים, אלה הנמצאים שלושה וחצי סנטימטר מהאף שלנו. פעמוני האזהרה חסרי חשיבות, מצלצלים ואין מקשיב. גם המחירים שאנחנו מתחילים לשלם אינם נוגעים בנו. ואני שואל את עצמי שתי שאלות. הראשונה – איך זה מסתדר עם הצורך הביולוגי שלנו, הטבוע ב-DNA שלנו, לשרוד, להפיץ את הגנים שלנו ככל שאפשר, להיות המין השולט. שהרי צעידה בדרך הזו היא צעידה לעבר כליה.

השנייה, מה ניתן לעשות כדי לשנות את הדבר?

על השאלה הראשונה דנתי לא אחת עם קולגות כמו גם עם סטודנטים במסגרות שונות (ראו עמוד פודקאסטים בעברית). אבל על השאלה השנייה אפשר ויש תשובה, ומדובר בעניין חברתי. התבוננות ארוכת שנים על התנהלות האנושות, מלמד על תקופות של צמיחה, של התפתחות, שלום, השכלה ותרבות, המסתיימות בקטסטרופות בקנה מידה אפוקליפטי. בכל מחזור כזה, היקף האירועים הולך וגדל. גם האירועים ה-"טובים" וגם האירועים ה"רעים".

ואכן, בחינה של אימפריות רבות שהוקמו במהלך ההיסטוריה ואשר כבשו שטחים, הקימו ופיתחו דרכים, נמלים, תרבויות, מעלה כי אלו הסתיימו במלחמות אדירות, בעוני ורעב. תקופות של צמיחה חסרת תקדים לוו במקרים רבים באחריתם באסונות חסרי תקדים. כך למשל, 100 שנים של צמיחה, שלום (יחסי) ושליטה אירופאית ברחבי הגלובוס לאחר מלחמות נפוליון, הסתיימו בשתי מלחמות שקרעו לגזרים את היבשת, והביאו חורבן בקנה מידה שלא נראה כמותו. "השלום הרומאי" שהביא לאגן הים התיכון צמיחה ופריחה מדהימים, קרס בסופו של דבר אל תוך 1,000 שנה של "ימי ביניים" שחלק מהחוקרים מכנים אותם "תקופת החושך".

במובן זה כדאי אולי לאמץ את תפיסת הזמן ההיסטורי של בני העת העתיקה. בתקופה המודרנית מקובל לרוב לתאר את ההיסטוריה כקו מתמשך שכיוונו הוא תמיד לפנים, כמו חץ, המוליך מראשית העולם ועד סופו. על פני ציר הזמן הקווי הזה מתרחשים אירועים, שיש להם כיוון ברור לפנים, אחד אחרי השני. מדובר על סיבה ותוצאה. אולם בני העת העתיקה בתרבות היוונית-רומית תפסו את ההיסטוריה בצורה שונה מאוד מזו המקובלת בעולם כיום. לדידם הכל חזר על עצמו. הזמן חוזר שוב ושוב לאותה נקודה. היבט אחר של זמן שהיה חשוב מאוד אצל בני העת העתיקה קשור ללימוד מהעבר. האירועים שהתרחשו בהיסטוריה היו בעיניהם מופת לאלה שמתרחשים בהווה, או שעתידים להתרחש בעתיד. משום שהם השתדלו תמיד ליישם לקחים מהעבר לגבי התרחשויות בהווה. השלכות האירועים האלה דומה היתה בעיניהם לאותו אור במגדלור, המאיר נתיב במים האפלים לספינה המיטלטלת בין משברי הגלים. במילים אחרות, בניגוד למשפט שכולם מכירים ("אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב"), העתיקים למדו את ההיסטוריה כדי לחיות אותה שוב ושוב.

במובן זה, גם השגשוג האדיר והקידמה שהביאה סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 יסתיימו, כנראה, באסון גלובאלי שיגבה את חייהם של מיליונים ואולי מיליארדים. אין מנוס מזה. העולם אינו ערוך לטפל ולהתמודד עם בעיות אלה. אולי מדובר בכשלי שוק. השוק המודרני, הקפיטליסטי, הניאו ליברי ואפילו הסוציאל דמוקרטי, אינו יודע להעריך את המשמעויות הכלכליות – חברתיות של שינויים אקולוגיים וזיהומים סביבתיים. אבל אחרי המפלה, לא תהיה לנו ברירה אלא לשקלל זאת אל תוך הנוסחאות הכלכליות שלנו. לתת לכך משמעות.

אני חושש, שכפי שמלמדת ההיסטוריה, אין לנו ברירה. נהיה חייבים לשלם מחיר, את ה-מחיר, כדי להתפכח, ללמוד ולשנות את דרכינו. כל זאת בהנחה ונשרוד את השינויים הדרמטיים הצפויים לקראת מחצית המאה ה-21. ממש כמו שלמדנו, ולו באופן חלקי, לנסח מנגנוני מוסר ואתיקה בינלאומיים, כמו גם ליצור כלים, שעובדים אמנם חלקית, אבל בינתיים מוכיחים את עצמם, אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה היהודית. אין לנו כל יכולת להגביל ילודה כיום, בשום מקום בעולם. זה בלתי אפשרי. שינוי כזה יצריך תהליך חברתי דרמטי, הדומה למה שמתרחש במדינות מערביות רבות, בהן הילודה הממוצעת עומדת מתחת ל-2 ילדים לרחם. כך גם לגבי השימוש בדלקים ואנרגיה וצריכת מזון מן החי. רק אחרי שנשלם את המחיר האולטימטיבי, אך אחרי שנעבור את הגל, אם נעבור, נדע, אולי להתייחס בצניעות יתר לכוכב שלנו.

 

  • תודה לעו"ד עודד ארבל על הדיוקים ההיסטוריים.

 

 

[1] https://www.fire.ca.gov/incidents/

 

[2] https://economarks.com/he/%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a2%d7%91-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%a4/

 

[3] https://economarks.com/he/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5/

 

[4] https://economarks.com/he/2020-%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email

לישון בריא

שינה מוגדרת כתגובה נמוכה לגירויים חיצונים. ידוע כי בני אדם מבלים 8 שעות ביום בשינה, רוב בעלי החיים ישנים. אפילו התולעת האהובה על ביולוגים, המשמשת

קרא עוד »

עודד רהב – הדג מקפריסין

עודד רהב הוא יזם סדרתי, פעיל סביבתי, מחולל שינוי, או באנגלית- גנרטור. אחד מששת השחיינים ששחו מקפריסין לישראל במשחה שליחים ושברו שיא עולם, ומאז מצא בשחייה למרחקים

קרא עוד »