הפתרון הרצוי לסופות שלג בארה"ב וברחבי העולם היה מלח השלג הפועל במהירות ופועל פלאים, הממיס שלג וקרח באופן מיידי ומפנה את הכבישים והמדרכות למען בטיחותם של כלי רכב ועוברי אורח. נעשה שימוש במלח כבר למעלה מ-90 שנה בארה"ב והשימוש בו גדל מאז פי שלושה ברחבי המדינה, כאשר מדי חורף נשפכים 20 מיליון טון מטרי של מלח על כבישי ארה"ב. עם זאת, למרות זאת 'התרופה המהירה' לסייע לצמצום הסכנה בכבישים קפואים, הראתה השפעה מדאיגה על מי השתייה, שכן, היא זיהמה משאבי מים מתוקים ופגעה באורגניזמים. כאשר הקרח והשלג נמסים, המלח הנמס יחד עם זה, נשטף למערכות מים מתוקים שאינן מסתננות מברז השתייה, מה שמציב סיכונים בריאותיים גדולים למי שצורכים אותו. מחקר משנת 2018 שנערך בניו יורק גילה כי ריכוזי הנתרן שהגיעו לבארות השתייה היו כ-860 מיליגרם לליטר - עלייה מדאיגה בהשוואה למה שהומלץ - כ-270 מיליגרם לליטר לאדם. המלח גם משחית את האספלט בכבישים, מה שמוביל לתיקונים שנתיים של כ-5 מיליארד דולר. לא ניתן עוד להתעלם מההשלכות של החומר הזה מכיוון שגם אנשים, תשתיות וגם מערכות אקולוגיות נמצאים בסיכון חמור. פתרונות אלטרנטיביים שיכולים להפחית את העלויות עבור סלילת הרחובות המתבלים, נמצאים בפיתוח, מה שיכול לחסוך עד 1.6 מיליון דולר בשנה, כמו גם להשאיר מים מתוקים ללא פגע ומערכות אקולוגיות לשיקום.
צילום: Sotiris Gimitsas
