fbpx

מה הסיכוי שנשנה את דעתינו בנושא מסויים, אם כל העובדות שהיו מוצגות בפנינו היו מלמדות כי מה שידענו עד עכשיו מוטעה?

ועידת פריז, 2015

כשעלה הרעיון של בתי ספר ציבוריים המחשבה הייתה כי ככל שרכישת ידע תהיה זמינה יותר, הדמוקרטיה תוכל להיות חזקה יותר ולשגשג. המוטיבציה להקמת סיפריות ציבוריות היתה לאפשר לאוכלוסייה להיחשף למידע בקלות, ומומחים שיערו כי האינטרנט, שיאפשר גישה למידע בלחיצת כפתור, יזמן לכולם אין סוף עובדות ונתונים. למרות כל אלה, אנו נמצאים בתקופה בה המושגים 'פוסט אמת', 'אמת אלטרנטיבית' ו-'פייק ניוז' הם חלק משמעותי מחיינו.

אנחנו חושבים שאנשים טועים בהבנתם מכיוון שאין מולם את כל העובדות. אנו חושבים גם, באופן מוטעה, ששני אנשים הרואים את אותן העובדות יגיעו לאותה מסקנה ויחזיקו באותה השקפת עולם. אך מסתבר שיש גורם מאוד משמעותי שמשפיע על היכולת שלנו לפרש את העובדות העומדות בפיננו, והוא הקבוצה שאנחנו שאליה אנו משתייכים.

חוקר בשם הנרי טאג'פל, יהודי פולני, שאל את עצמו איך אוכלוסייה שלמה יכולה לשנוא עם אחר עד כדי רצון להשמידו. הוא רצה לבדוק גם מה המרכיב הנחוץ על מנת שאדם יגדיר את עצמו כחלק מקבוצה מסוימת ויהיה מוכן לשלם מחיר כדי לחוץ כחלק ממנה.

טאג'פל עשה ניסוי פשוט. הוא ביקש מאדם מסוים להביט על דף עליו היו מצוירות מספר נקודות,  ולנחש כמה נקודות יש על הדף. היה והמנחש הגזים בהערכתו וה"תוצאה" הייתה מעל מספר הנקודות האמיתי, הוא הוגדר כ"מגזימן", ואם ניחש פחות מדיי נקודות, הוא הוגדר כ"מפחיתן". המילה "תוצאה" נמצאת במרכאות כי ההחלטה לגבי הגדרה כ"מגזימן" או "מפחיתן" היתה תוצאה של הטלת מטבע כלומר שרירותית לחלוטין. הנדבק ידע כי הניחוש הוא ניסוי העיקרי, אך הניסוי האמיתי התרחש כאשר הנרי ביקש ממנו לעזור לו במשהו. יש שתי קבוצות של אנשים שחולקו לפי ההגדרה "מגזימנים" ו"מפחיתנים", וכל קבוצה אמורה לקבל סכום כסף מסוים. באופן מובהק ביותר האנשים נתנו יותר כסף לקבוצה שאליה הם שויכו כמה דקות קודם על בסיס שרירותי לחלוטין.

הניסוי הזה חזר מאות פעמים בגרסאות שונות ומשונות והמסקנה המפתיעה היתה שממש לא צריך הרבה כדי לגרום לאדם להרגיש שהוא חלק מקבוצה, להעדיף את הקבוצה שלו, ולהפלות את הקבוצה השנייה. באחת הגרסאות של הניסוי הייתה אפשרות בחירה בין לתת 5 דולר לשתי הקבוצות, או 4 דולר לקבוצה שלך ו3 דולר לשנייה. רוב הנבדקים העדיפו שהקבוצה שלהם תקבל יותר ביחס לקבוצה השנייה לעומת האפשרות לתת יותר כסף לשתי הקבוצות. הנטייה שלנו היא להעדיף את מי שדומה לנו, לעיתים גם במחיר של התכחשות למציאות. כך לפי דן קאהן, חוקר פסיכולוגיה התנהגותית.

מסתבר שכאנשים נשאלים שאלות על נושא מסויים, כמו אבולוציה לדוגמא, אם נתונים להם תמריץ כספי, ההצלחה שלהם במבחן תהיה ביחס ישר להשכלה שלהם (כלומר יש קורלציה בין השניים). לעומת זאת, ללא תמריץ כספי, יהיה יחס הפוך בין ההצלחה במבחן בנושא אבולוציה לבין השכלתם. כלומר, מה שיבוא לידי ביטוי הוא דווקא מידת האמונה שלהם בדת. המבחן לא ייצג עוד את מה שהם יודעים, אלא ייצג מי הם ולאיזה קבוצה הם שייכים.

אותה תופעה מתרחשת גם כאשר רעיונות אובייקטיבים מתערבבים עם דיעות פוליטיות ושיוך מפלגתי. כך לדוגמא, אל גור, שהיה סגן הנשיא של ביל קלינטון ומזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, הפך את עצמו לאביר איכות הסביבה המגן על כדור הארץ מפני ההתחממות הגלובאלית. אל גור הפך נושא מדעי זה לנושא פוליטי, מה שכנראה הוביל לביטול הסכם פריז ועוד מהלכים מזיקים לאיכות הסביבה ע"י הנשיא דונאלד טראמפ מהמפלגה הרפובליקנית. השיוך הפוליטיקה דחק לשוליים את הידיעה המדעית.

יש צורך להימנע כמה שאפשר בהפרדה בין עובדות מדעיות לזהות קבוצתית, רק כך יהיה ניתן לנתק את הקשר הקבוצתי השבטי ולמנוע השפעות לא רצויות על מקבלי ההחלטות.

  • מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך

2019 – דו"ח מצב חלקי

העולם שלנו משתנה לנגד עינינו, קצב השינוי הוא דרמטי, הוא ניכר בכל מקום על פני הגלובוס. בשנת 1910 היו באזור מונטנה בארה"ב מעל 150 קרחונים.

קרא עוד »
  • צרו קשר
  • מאמרים לפי קטגוריה
  • הירשמו לניוזלטר
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות