fbpx
arid-climate-change-clouds-60013

האטמוספירה של כדור הארץ הולכת ומתחממת. בין אם מדובר בתהליך מחזורי ובין אם מדובר בהשפעה דרמטית של האדם, לא ניתן להתחמק מהנתונים. המגמה היא ברורה: הטמפרטורה עולה ושוברת שיאים מדיי שנה. יולי 2019 נחשב לחודש החם ביותר מאז תחילת המדידות. השפעת ההתחממות היא דרמטית ותוצאותיה ניכרות בכל העולם. קצב המסת הקרחונים בגרינלנד גדול כאשר מיליוני קוב מים מתונים מוזרמים מדיי יום לאוקיינוסים. בסיביר ובקנדה שריפות יער מכלות שטחים עצומים ואינן ניתנות להכלה או לשליטה. בהודו, תורכיה, נפאל ובנגלדש שיטפונות בזק והצפות, באפריקה וקליפורניה בצורת קשה, באוסטרליה שלגים כבדים, סופות טורנדו במרכז אירופה ושני טייפונים עצומים פגעו בסין בזה אחר זה.

כל זה אינו חדש. זה שנים רבות מדענים מתריעים מפני תופעת ההתחממות על השלכותיה. ועידות אקלים, שלל מחקרים, כנסים בינלאומיים של האו"ם – כל אלה תומכים בהערכה שהאקלים משתנה וצפויים לנו עוד שינויים דרמטיים בעתיד הקרוב, אשר ישפיעו, כנראה, על מפלס מי הים, על הרכב האטמוספירה, על היכולת לייצר מזון, על אירועי מזג אוויר קיצוניים ועוד. על כך אין כמעט מחלוקת. מה שפחות ברור הוא, כיצד ייראה כדור הארץ שלנו בעשורים הקרובים? מה זה אומר שהאטמוספירה מתחממת? האם בקו המשווה יפסיק לרדת גשם או שמא הוא ילך ויתגבר? האם יבשת אנטרקטיקה תיחשף, הקרח כולו יימס ובני אדם יוכלו להתיישב בה? האם סיביר, קנדה וסקנדינביה יהפכו למדבר חם או שמא פנינו בכלל לעידן קרח נוסף? בקרב המדענים ישנה מחלוקת בנוגע לעתיד האקלימי של כוכב הלכת שלנו, שכן מדובר במערכת כאוטית, רפידיאלית ומפתיעה. אך בכל מקרה, העתיד אינו צופה גאולה ומזור למין האנושי. הנה כמה תסריטים אפשריים למה שעתיד לבוא:

  1. הולכים לעידן קרח נוסף: כן, עד כמה שזה נשמע תלוש ולא הגיוני, מדעני אקלים רבים תומכים בתיאוריה שדווקא ההתחממות הגלובאלית יכולה לביא להיווצרותו של עידן קרח חדש. עידן הקרח המשמעותי האחרון התרחש לפני כ-10,000 שנה. לפני כ-400 שנה התרחש גם 'עידן קרח קטן' כשהאנושות כבר חיה בערים. עידני קרח יכולים להימשך גם תקופות ארוכות של אלפי ומיליוני שנים, בהן יותר משליש מכוכב הלכת שלנו מתכסה בקרח (בעיקר באזורים היבשתיים של חצי הכדור הצפוני). הם נגרמים, בדרך כלל, עקב שינויים במסלול כדור הארץ סביב השמש, כתמי שמש או שינויים בפעילות השמש (פרופ' ולנטינה ז'ארקובה), חורף געשי ועוד. אז איך קרח יכול להיווצר דווקא בתהליך של התחממות?

כפי שצויין, קשה להעריך כיצד בדיוק יתפתחו הדברים בעשורים הקרובים, אך ניסיון העבר יכול ללמד אותנו משהו על האפשרויות העומדות בפנינו. הטמפרטורה של האטמוספירה שלנו מושפעת מאוד מקרינת השמש, ולכן, בשל הקרינה הקבועה הנמוכה בקטבים, נשמרת שם טמפרטורה נמוכה כל השנה. לעומת זאת, איזור קו המשווה מקבל קרינה גבוהה ושווה לאורך כל השנה ולכן תמיד חם שם. זרמי ים וזרמי אוויר מעבירים חלק מהחום של קו המשווה אל הקטבים, וחלק מהקור של הקטבים אל קו המשווה. בכך הם מהווים מן 'מזגן' עולמי המאזן בין הפרשי הטמפרטורות ומאפשר את החיים (לקריאה נוספת ניתן לחפש תאי זרימה – הדלי, פרל ופולרי, זרם הגולף).

שינויים בטמפרטורה של האוויר או המסת קרחונים יכולים להפסיק את תנועת זרמי הים וזרמי האוויר. זרם ים יכול להיעצר עקב שינויים בטמפרטורת המים ושינויים במליחות (כאשר מי ים מלוחים קולטים כמויות עצומות של מי קרחונים מתוקים). כאשר הזרמים נעצרים, החום מקו המשווה מפסיק להגיע לאזורי הקטבים, הטמפרטורה יורדת ומתחיל עידן קרח.

כאשר נכנסים לעידן קרח מתרחש תהליך אקלימי נוסף. לקרח יש אלבידו גבוה (החזר קרינה), וכאשר משטחי ים וקרקע מתכסים בקרח, קרינת השמש אינה נקלטת בהם אלא מוחזרת לחלל כמו ראי. הדבר אינו מאפשר לפני הקרקע להתחמם מה שיכול להותיר את עידן הקרח לשנים רבות.

חשוב לזכור כי עד כמה שהפרשי הטמפרטורות נראים לנו קיצוניים, בסופו של דבר מדובר בכמה עשרות מעלות בלבד. עבורינו ועבור שאר בעלי החיים והצמחים בעולם, השינוי הוא משמעותי, אבל בקנה מידה גלקטי, אלו שינויים קטנים מאוד ואינם מורגשים (חשבו על כך שטמפרטורת השמש עומדת על 15 מיליון מעלות ואילו הטמפרטורה בחלל היא מינוס 270 מעלות – כך שאנחנו יצורים דיי מפונקים בהיבט זה). היווצרות עידן קרח חדש תגרום לנדידה עצומה של בני אדם ובעלי חיים דרומה, לכיוון קו המשווה, לגירעון משמעותי בייצור המזון ולחיסול מערכות אקולוגיות רבות.

2. מתקרבים אל השמש: האופציה השנייה היא התחממות כוללת באטמוספירה, שתביא לגלי חום כבדים בכל העולם (50-60 מעלות צלסיוס), התפשטות המדבריות החמים מקו רוחב 30 לעבר קווי רוחב קוטביים, המסת הקרחונים היבשתיים והימיים, התייבשות מקווי המים המתוקים והיערות. כל אלה יהפכו את רוב הכוכב שלנו לבלתי ראוי להתיישבות, יפגעו בייצור המזון ויביאו לרעב כבד ולגלי הגירה גדולים. אזורים שלמים יכוסו שוב בים (כמו מדבר הסהרה, פלורידה, אזורי החוף, איים), ואירועי מזג אוויר קיצוניים יהיו עניין שבשגרה.

העניין הוא שדווקא הסנריו הזה יכול להתפתח בכיוונים שונים ומפתיעים. למשל, עלייה בטמפרטורת האוויר תאפשר להכיל יותר לחות, הים החם יתרום לחות נוספת לאטמוספירה מה שיכול דווקא להגביר את כמות המשקעים ולהרחיב את הרצועה הטרופית העשירה בצמחייה ייערות ובעלי חיים. האזור הטרופי הוא חם ולח ועשיר מאוד במזון. הרחבתו יכולה לאפשר לצמחייה רבה להשתקם, מה שיוריד את כמות ה-CO2 באטמוספירה ויקטין את אפקט החממה. הכל תלוי בהתנהלות של בני האדם בתוך השינוי הזה. גם אם השינוי האקלימי יפגע באוכלוסייה רבה, אפשר שניצלח את המשבר, בעיקר במדינות שערוכות להתמודדות עם החום.

 

 

3. שום דבר לא יקרה: נכון, אנחנו שוברים מדיי יום את שיאי החום, אך יש גם שנים קרות וגשומות, ויש אירועים בהם כמות השלג היורדת היא עצומה והקרחונים מתחדשים וצומחים מחדש. המחזוריות האקלימית המושפעת מפעילות האדם תביא לכך שאחרי גלי החום הכבדים תגענה שנים קרות יותר, ובסך הכל המגמה הכללית של איזון תישמר, לפחות לאלפי השנים הקרובות. זאת בשל נטייתו של הטבע להגיע לאיזון. יש לכך כמה ביטויים, כמו למשל עלייה בכיסוי הצמחייה בעולם, ה'נהנית' מהכמות הגבוהה של הפחמן באטמוספירה. כך פורסם במחקר של נאס"א מ-2019, שגילה כי כמות העלים על כדור הארץ דווקא גדלה בכ-5% בעשרים השנים האחרונות הודות להגדלת השטחים הירוקים בסין, באוסטרליה ובהודו. זאת למרות האצת תהליך בירוא היערות.

מפלס מי הים אכן יעלה, אך לא לגובה של 70 מטרים (מצב בו כל הקרחונים נמסים). יהיו אזורים שיוצפו, אך מדובר בכ-5% מהשטח היבשתי בעולם. זה עלול לגרום לגלי הגירה אך לא בקנה מידה הרסני. כאמור, ככל שמתחמם יותר, כך יש שכיחות לאירועי מזג אוויר קיצוניים. באופן מפתיע, למרות הצפי להרס ולאסונות טבע, הדבר דווקא יכול להביא לחלוקה מחדש של המשקעים בעולם. אזורים בהם כמות המשקעים היתה נמוכה יכולים להפוך לאזורים פוריים וגשומים. ניהול נכון של משאבי המים יכול להרחיב אזורים אלה ולהגדיל את תפוקת המזון.

על כל אלה יש להוסיף גם את שינוי המגמה בהתנהגות האנושית. יש הפחתה בשריפת הדלקים הפוסיליים, מקורות האנרגייה משתנים, יש ירידה בכמות הילודה בעולם ועלייה במודעות הסביבתית. כל אלו יכולים להביא לכך שנצליח לצלול מתחת לגל העכור של שינויי האקלים ולצאת בצד השני מודעים יותר ומחוזקים יותר.

 

 

אף על פי כן אין מקום לאופטימיות. שינויי האקלים כבר כאן, והם קיצוניים ומגמתיים. כמו כל שינוי, גם האקלים יצריך היערכות מחודשת בגיוס משאבים, בניהול משאבי הטבע וייצור מודעות. אפשר שבשנים הקרובות לא נוכל עוד לטייל באופן חופשי באירופה בימי הקיץ שכן טמפרטורת האוויר תעבור את ה-50 מעלות צלסיוס. מאידך, כבר היום יש בעולם מקומות המגיעים לטמפרטורות גבוהות (סהרה, ים המלח, איחוד האמירויות) ובני אדם חיים שם בסדר גמור ואפילו מצליחים לגדל שם מזון.

קרינת השמש והשפעתה על החיים

השמש היא מקור החיים על כדור הארץ. כל יצור חי קיים בזכות אנרגייה המגיעה מהשמש בצורת קרינה. היצורים היחידים שמסוגלים להפוך קרינה זו לאנרגיה כימית

קרא עוד »

ההכחדה השביעית

הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) הפיקה דו"ח חדש (2018) על מצב חיות הבר בעולם. הדו"ח מציין כי בין 1970-2014 חוסלו כ-60% מבין היונקים, הדגים,

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות