על גאוגרפיה הררית והתפתחות המחשבה הדתית

tomb-4300251_1920

ההיסטוריון הצרפתי הנודע פרנן ברודל טען שהציוויליזציה האורבנית שהתפתחה באזורים מישוריים עברה לאזורים הרריים בצורה לא מושלמת, בקצב איטי, תוך חשש מהקדמה. "אנשי ההר מתנגדים למהלך ההיסטורי עם הברכה ועם המעמסה שבו, או שהם מקבלים אותו בהסתייגות” (הים התיכון והעולם הים תיכוני בימיו של פיליפ השני). האם צדק ברודל בדבריו?

ראשיתה של הציוויליזציה הייתה לאורך הנהרות הגדולים כמו הפרת והחידקל, הנילוס, וההינדוס. לאורך הנהר מצא האדם מענה כמעט לכל צרכיו. מים בשפע, אדמות סחף פוריות, אקלים חם המאפשר חקלאות. מה שהיה חסר באותם אזורים אלו חומרי בניה, שכן במישורים רחבים אלה אין כמעט עצים ואין אבנים וסלעים. חיסרון נוסף של הישיבה לאורך הנהרות היה בעיית הביטחון. המישורים הפוריים משכו אליהם קבוצות אוכלוסייה שונות שרצו להנות מהתנאים הטובים במרחב, אבל מחלוקות על חלוקת המשאבים, הצורך בהגנה על הון ומוצרים שהוחלפו בשווקים, והצורך בשירותים נוספים, הביא להתיישבות מאורגנת ביחידות פוליטיות גדולות וחזקות. כך נוצרו הממלכות הראשונות: שומר, אכד ומצרים.

מעבר של קבוצות אוכלוסייה שונות לאזורים גאוגרפים אחרים המרוחקים מפשט הנהר, בעיקר אזורים הרריים, בין אם מתוך בחירה ובין אם מתוך אילוץ, חייב התמודדות עם מחסור במים ועם היעדר שטחי חקלאות פוריים, ובמקרים רבים גם עם אקלים שאינו מסביר פנים. הפוטנציאל החקלאי המוגבל, הטופוגרפיה ההררית הקשה והאקלים, לא עודדו את האנשים לחיות במרחבים אלה. מי שבכל זאת בחר לחיות על ההר, זכה ליתרון הגנתי בעת יריבות, אך נאלץ לפתח כישורים רבים אחרים. כך מתאר ג'ורג' אדם סמית את תושבי ההר בארץ ישראל:

"…פה הכל חובר יחד כדי להעניק לתושבים המעטים אמצעי הגנה קלים בפני צבאות גדולים. הרי זו ארץ של מארבים, תסבוכות והפתעות. מקום שצבאות גדולים חסרים את המרחב הדרוש למלחמתם, והמתגונן יכול להישאר סמוי מן העין. מקום שסגולותיו החיוניות של הלוחם הן הזריזות, מדרך הרגל הבוטחת והכוח לטפס ולזנק אל יריבו כחטף..." (הגאוגרפיה ההיסטורית של הארץ הקדושה, 1894).

יתרון זה מנע מתושבי המישור מלעבור באזורים ההרריים. כך למשל, מסעות המלחמה המצריים שעברו דרך ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת, נמנעו מלהיכנס לאזור ההר, מה שבא לידי ביטוי במקור מצרי מהמאה ה-13 לפנה"ס, המתאר מעבר בנחל עירון: "…מסוכן הערוץ.. מלא שוסים נחבאים אל בין השיחים… בודד אתה אין ציר איתך… נתיבך מלא צוקים ואבנים אין אחיזת רגל…מדמה אתה כי האויב מאחוריך ורעדה אוחזת בך…" (פאפירוס אנאסטסי א').

חקירת התרבות החומרית של אנשי ההר בארץ ישראל ובעולם, בהשוואה לאנשי המישור, בתקופות הארכאולוגיות השונות, מלמדת על שמרנות ופשטות באורח החיים של אנשי ההר, ביחס לתושבי המישור התוסס והמתפתח, מה שהביא, במהלך הדורות, להתפתחותן של שתי קבוצות אוכלוסייה: אנשי המישור ואנשי ההר: הציביליזציות הגדולות במישור ואוכלוסייה כפרית ורועי צאן בהר. אוכלוסיה זאת, כמו גם האוכלוסייה המדברית, היוותה גם מקור לאמונות המונותאיסטיות של ימינו כמו גם של הפילוסופיה היוונית.

היהדות:

על פי המקרא, משה קיבל את התורה ישירות מפי הגבורה בהר סיני, שם ישב ארבעים יום וארבעים לילה. משה גם נקבר בהר נבו ומקום קבורתו לא נודע. על פי המסורת, התורה ניתנה בהר ובמדבר הנרחב שמדרום וממזרח לארץ הנושבת. אליהו הנביא בא מגלעד, שמואל מוצאו מהרמה מצפון לירושלים. מלכי יהודה וישראל באו מההר המרכזי של ארץ ישראל. נביאי הכתב הגדולים כמו ישעיהו, עמוס וירמיהו חיו בחבל ההררי סביב ירושלים. ישעיהו פעל בירושלים, ירמיהו בא מענתות שמצפון לירושלים ועמוס בא מתקוע שמדרום מזרח לירושלים. החריג בחבורת הנביאים היה יחזקאל שהתנבא בבבל המישורית, אולם מוצאו היה מירושלים ממנה הוגלה על ידי הבבלים.[1] מרכזה של היהדות המונותאיסטית בימי הבית השני היה בירושלים ההררית ואילו מרכזה של רומא האלילית בארץ, היה בקיסריה הימית. המשנה היא יצירתו של הגליל. קבלת האר"י והשולחן ערוך הן יצירות של תור הזהב בצפת הגלילית. קבלת האר"י השפיעה רבות על החסידות שנולדה בהרי הקרפטים שבאירופה. יהדות ימינו היא אם כן יצירתו של ההר.

הפילוסופיה היוונית:

הפילוסופיה היוונית אינה דת, אך היא בעלת השפעה רבה על הרוח האנושית בת ימינו. גם היא נוצרה בחבל הררי מורכב. העיר אתונה, בה פעלו הפילוסופים האריסטוטליים, מוקפת בהרים גבוהים המגיעים לגובה של מעל 1100 מ' מעל פני הים. הפילוסופיה היוונית היא חלק מהתרבות המערבית של ימינו, ולחכמי הדתות המונותאיסטיות היה דיאלוג מתמיד עם התורות הפילוסופיות שמקורן ביוון.

הנצרות:

גם הנצרות התפתחה בהרים. מייסד הנצרות נולד בבית לחם שמדרום לירושלים (כמו דוד המלך), גדל בנצרת שבגליל התחתון, מת ונקבר בירושלים (כמו כל מלכי בית דוד). ההר הסמוך ליריחו מכונה הקרנטל (הר הפיתוי), שהוא שיבוש של המילה ארבעים בלטינית. על פי המסורת הנוצרית, ישו שהה במקום ארבעים יום וארבעים לילה, והתמודד עם השטן שניסה לפתותו.

עיקרי הנצרות נאמרו ב- 'דרשה על ההר', באחד ההרים בגליל התחתון (יש מחלוקת בין הכתות הנוצריות על איזה הר נאמרה דרשה זו). הר נוסף הקשור בראשיתה של הנצרות הוא 'הר הקפיצה' ליד נצרת, שם נאלץ מייסד הדת לקפוץ מההר כשברח מפני רודפיו. הר נוסף בעל משמעות לנוצרים הוא הר תבור, שם על פי הנצרות חלה השתנות בגוף ישו (מטמורפוזה), וגם הר הזיתים ממנו עלה ישו השמיימה. יסודותיה של הנצרות הם, אם כן, בהרי ארץ ישראל, בין הגליל לבין בית לחם. אך המעבר של נצרות מכת יהודית לדת אוניברסלית דווקא מתחיל במישור החוף. ביפו חלם פטרוס שעליו לצרף לדתו גם את מי שאינם יהודים. משם הוא הלך לקיסריה ופגש קצין צבא רומאי, עובד אלילים, והפך אותו לנוצרי. כאן החל הנתק בין היהדות לנצרות, והנצרות הפכה להיות דת אוניברסלית.

האסלם:

על פי  המסורת המוסלמית, כשמוחמד היה בן 40 , הוא התבודד במערת חראא הנמצאת בג'בל א-נור (הר האור) המתנשא מעל מכה, העיר הקדושה ביותר לאסלם. בלילה זה התגלה אליו המלאך גבריאל. הלילה שבו התגלה המלאך גבריאל למוחמד מכונה באסלם: "ליל הגורל", בערבית: "לילת אל-קדר". ג'בל א- נור, ההר שבו ירד האסלם לעולם, הוא אחת התחנות אליהן מגיעים עולי הרגל למכה.

 

המכנה המשותף של שלוש הדתות המונותאיסטיות הוא הורתם ולידתם בחבלים ההרריים או המדבריים במזרח התיכון. אך מדוע דווקא באזורים אלה? מדוע לא במרכזי התרבות והשווקים הגדולים שבמישורים או בנמלים הסואנים שלאורך הים, אלא דווקא במקומות מרוחקים ומבודדים? דומה שכדי לגבש תורה מהפכנית בעלת משמעות, תהיה אשר תהיה, צריך האדם להתבודד ללא 'רעשי רקע', והדבר אפשרי בחבלי הארץ הרריים או המדבריים, היכן שתנועה מועטה, ורבים חוששים ממסתתר מאחורי העיקול הקרוב, או מהאקלים. האדם החי בהרים יודע שראייתו מוגבלת והוא אינו יכול לסמוך רק על מראה עיניים. אפשר שבשל כך מתפתחת התובנה שיש ביקום דברים המגבילים את הראייה, את ההבנה הפיזית. דברים שהם מעבר לתפישה השכלית.

ההרים הגבוהים מעוררים באופן טבעי אצל כל אדם יראה מסוימת כלפי איתני הטבע, ולכן מיקדשים רבים, בתרבויות שונות, נבנו במקומות גבוהים שהנגישות אליהם קשה. "על גבעה רמה ותחת כל עץ רענן" (מלכים ב' יז י). אחד המקומות המפורסמים היה מקום מושבה של האורקל מדלפי שביוון, שהיה מקודש לכל תושבי יוון, ונבנה על מדרון תלול בהר פרנסוס. משמעות שמו של הר החרמון, הגבוה והנישא שבהרי ארץ ישראל, היא ככל הנראה מלשון 'חרם', בהוראה קרובה במשמעותה של אותו שורש: דבר קדוש. ההר נחשב כמקום קדוש, ואכן הוא נקרא בתנ"ך גם 'בעל חרמון' (שופטים ג' ג). הבעל היה האל הכנעני הראשי, ושמו ניתן גם למקומות הררים רבים כמו 'הר בעל חצור'. גם בסין קיימים ארבעה הרים המקודשים לעובדי בודהה, אחד מהם הוא הר ווטאי עליו קיימים עד היום כמה עשרות מקדשים ומנזרים.

אולם בעוד שעובדי האלילים קדשו את ההרים, תורת ישראל ירדה מן ההר. תורת ישראל הקפידה שלא לקדש את ההרים עצמם, ולכן איננו יודעים בוודאות היכן הר סיני עליו נתנה התורה, והיכן נמצא הר נבו, בו קבור משה.

 

בעוד הרוחניות הדתית התפתחה על ההר, ההמצאות הטכנולוגיות שייכות למישור

במישורים ובעמקי הנהרות ישבה, ויושבת גם היום, רוב האנושות. הצורך בהתפתחות כלכלית ובשיפור רמת החיים, הביא לחשיבה מעשית כיצד לשפר את איכות החיים, ולשורה של פיתוחים טכנולוגיים ומוצרים שונים. באזורים אלה התפתחו גם שווקים הצורכים מוצרים אלה. ללא שווקים, אין טעם בפיתוחים טכנולוגים. במישורים, בסמוך לצירי תנועה מרכזיים ובשווקים, נפגשו אנשים מתרבויות שונות שהעבירו ביניהם מידע וידע.

כך לדוגמא, בשל הצורך להתמודד עם העדר חומרי בניה לאורך מישורי הסחף במסופוטמיה, החל האדם לייצר חומרי בניה, לבנים, העשויים מבוץ נחלים ומקש. התפתחות הממלכות לאורך הנהרות הצריכה יצירת מנגנון מנהלי להעברת הוראות. מסרים, מהמרכז השלטוני לפריפריה, וכך נוצר הכתב הראשוני. כתב היתדות הומצא לאורך הנהרות הפרת והחידקל, והכתב ההירוגליפי לאורך הנילוס. במיינץ, היא מגנצה, שעל גדות נהר הריין, המשמש גם כנתיב תחבורה מרכזי, הומצא הדפוס. מנוע הקיטור הומצא בברמינגהם שבאנגליה במטרה לייעל את התעשייה והמסחר, כמו המנפטות המשמשות לתעשיית הכותנה, שהפכה לחומר גלם מרכזי בתעשיית הטקסטיל. ברמינגהם היא העיר השנייה בחשיבותה באנגליה, בירת המהפכה התעשייתית השוכנת על רמה נמוכה. אחד היישומים של מנוע הקיטור היה הרכבת שנעה במישורי אירופה ובאמריקה. בצפון קרוליינה שעל חוף האוקיינוס האטלנטי עלה לאוויר המטוס הראשון, גם נורת החשמל כמו גם הטלפון הומצאו בחוף המזרחי של ארצות הברית. עמק הסיליקון, מרכז החדשנות העולמי נמצא בסמוך לחוף המערבי של ארצות הברית. באזורי המישור ובעיקר באזורים הסמוכים לים או לנהרות גדולים מרוכז חלק נכבד של האנושות, שם המידע זורם, שם נמצא השוק, הצורך את ההמצאות.

במישור, אם כן, עסקו 'באיך לשפר את תנאי החיים' ובהרים עסקו 'בתכלית החיים'. אכן צדק ברודל שאנשי ההרים שמרנים יותר ואינם נוטים לקבל חידושים, אך קשה להפריז בהשפעתם על תולדות האנושות. על אף אמצעי התקשורת והתחבורה המפותחים בימינו, למימד הגאוגרפי יש עדיין השפעה על רוח האדם. אין צורך להכביר מילים על ההבדלים בין המוקדים בארץ, בין ירושלים ההררית בעלת הצביון הדתי לבין תל אביב המישורית בעלת הצביון החילוני. תופעה דומה ניתן לראות גם בארצות הברית. מהתבוננות במפת תוצאות הבחירות עולה תמונה ברורה למדי. באזורים הקרובים לחופי האטלנטי והאוקיינוס השקט הצבע הוא כחול מובהק (דמוקרטים), ואילו במרכז היבשת, שם נמצאת גם "חגורת התנ"ך", הצבע הוא אדום עז (רפובליקנים). היושבים ליד החוף הם בעלי אוריינטציה כלפי העולם, אל  עבר הים, היושבים בפנים היבשת מכונסים פנימה.

 

[1] אכן היו מחכמינו שהתלבטו אם לכלול את ספר יחזקאל בתנ"ך בגלל דברים חריגים הנמצאים בתוכו (בבלי, שבת  יג ע"ב).

על שאר הנביאים אין לנו מידע ברור מהיכן הם הגיעו, אך סביר להניח שגיבוש דבריהם, והעלאתם על הכתב היה באזור ירושלים.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn
PHOTO JEFF MILLER

מיון יתושים לצורך הדברת המלריה

בכתבתינו "האם כדאי להשתמש בגנטיקה כדי להכחיד את המלריה", תיארנו שיטת לדילול אוכלוסיית יתושים הידועים בתור מפיצי אחת המחלות הקטלניות בעולם. המלריה קוטלת בכל שנה

קרא עוד »

נמיביה

נמיביה היא מדינה  צעירה יחסית שקיבלה את עצמאותה רק בשנת 1990. שטחה גדול – פי 40 ממדינת ישראל אך מספר התושבים פחות מ- 3 מיליון. 

קרא עוד »