על טבעונות, שרלטנות והיבטים של מוסר / ד"ר מתי כהן וד"ר מאור כהן

800px-Melkkarussell

הדיון המתמשך בנוגע למוסריותה של תעשיית המזון, ובעיקר הפקת המזון מן החי, הביא את התומכים בקידום רעיון הטבעונות, לעשות שימוש בשלל מחקרים ואנשי מקצוע, על מנת לנסות ולשכנע כי צריכת מזון מהחי היא גם מקור למחלות קשות (סרטן), והיא אם כל חטא בכל הנוגע לתעשיית התרופות. אחד מהמפיצים הבולטים של רעיונות אלה היה גורו הטבעונות גארי יורופסקי, ואחריו הופקו גם סרטים כמו "מזלגות במקום סכינים", הטוען כי תזונה טבעונית הנעדרת חלבון מן החי יכולה לפתור שלל בעיות בריאותיות, וכי מחקרים שונים מעידים כי טבעונים הם אנשים בריאים יותר.

לפני שניגש לבחינת הרעיונות המרכזיים העומדים בבסיס עמדה זו, נאמר כי ישנה סבירות בה טבעונים אכן בריאים יותר, אך היא אינה קשורה רק לסוג המזון אותו הם צורכים, אלא בעיקר למודעות שלהם לצריכת המזון והעיסוק היומיומי בהכנתו ובחינתו (שאינו מכיל חלבון מם החי). פרט לכך, ראוי לציין כי כל מזון הנצרך באופן לא מאוזן עלול לפגוע בנו, בין אם מדובר במים (הרעלת מים), מלח (מספיקות שתי כפות של מלח כדי להרוג אדם), או שתיית מיצים מלאי קלוריות. גם עם נאכל כמות גדולה במיוחד של חסה אנו עלולים לגרום לסתימת המעיים שלנו ואף למוות, כך שלא במזון עסקינן אלא במינון הצריכה שלו. בסופו של עניין, הכל מבוסס על אכילה מאוזנת של אבות המזון. וזה, אם נשים לרגע את העניין המוסרי בצד, מה שהעלו המחקרים המדעיים העוסקים בעניין.

וכאן צפה סוגייה נוספת. מחקרים רבים מוצגים בשנים האחרונות כמן אמת מוחלטת, אלטרנטיבית, למחקרים המדעיים המוגדרים כמוטים או כבעייתיים. נקודת מבט זו היא אמונית, קונספירטיבית שאינה מבוססת על מדע, אלא על ספקולציות סובייקטיביות של מדעים מטעם עצמם, אשר עורכים מחקר מדעי על גופם ומגיעים למסקנות מרחיקות לכת עבור כלל האנושות. מבלי להיכנס לשמות, חשוב לזכור שלא מדובר במדע. ומאותה הסיבה שאנו מניחים שאף אדם נורמאלי לא יעניק לילדיו טיפול מציל חיים שמעולם לא נבדק באופן מדעי ופורסם בירחון מדעי לאחר שעבר ביקורת עמיתים, לא ברור לנו מדוע טבעונים עושים שימוש בסוג כזה של מידע מוטה ומטעה, בעוד שיש בידם טיעון מוסרי עוצמתי וצודק. ככלל, היינו רוצים להציע את האמת המדעית כפי שהיא ידועה לחוקרים כיום על פני האמת האמונית האבסולוטית של מחקרים חסרי ביסוס מדעי:

  1. בשר: בהרצאות שפורסמו ברשת האינטרנט, בעיקר על ידי טבעונים או צמחונים, הייתה התייחסות לבשר כמזיק לגוף. הטענה הבסיסית היא שבשר אינו אמור להיות חלק מהתפריט של בני האדם. השיניים שלנו לא נועדו לטרוף, המעיים שלנו ארוכים מדיי ואינם פולטים בשר במהירות גדולה מספיק כמו שאר הטורפים, ובכלל, בשר אינו בריא. טענה זו איננה מדוייקת. זה 70,000 שנה עסק האדם בלקטות של מני צמחים כמו גם בצייד. אחד ההבדלים היחידים בין בני האדם שחיו בעולם העתיק לבין החיים כיום הוא הבישול של הבשר. בישול, כמו גם הקפאה או שימור במלח, מאפשר להאריך את חיי הבשר בכך שהוא קוטל את הבקטריה המאיצה את הריקבון שלו.

לבשר יש מרכיבים החשובים לבריאות שלנו. הוא מורכב מחלבונים שהכרחיים לבניית הגוף, יש בו ויטמין בי 12, ברזל, שומנים בריאים, מינרלים כגון אבץ ומגנזיום שעוזר לקליטת הסידן בעצמות ולכן, הורדתו מהתפריט שלנו אינה בהכרח דבר נכון. טענה נוספת היא שלבשר, ובעיקר לבשר אדום יש השפעה על רמות הכולסטרול בדם שלנו ועל הסיכוי שלנו לחטוף התקף לב. טענה זו גם היא בעייתית.

הקשר היחיד בין מחלות לב לבין כולסטרול הוא כולסטרול מסוג ldl, המכונה, שלא בצדק, "הכולסטרול הרע". כולסטרול זה הוא בעל "נטייה" להיצמד לדפנות העורקים ולהצר אותם, מה שעלול לגרום לטרשת עורקים, או בעגה היומיומית, שבץ. אבל, אין קשר בין עלייה ברמת כולסטרול זה לבין צריכת מזונות מן החי. אם כבר, ישנו קשר הפוך. מסתבר שדווקא אכילת שומן מורידה את רמות ה-ldl בדם. Ldl  גבוה הוא תוצאה של פגם תורשתי, תזונה עתירת פחממות נטייה להשמנה, או תוצאה של מחלות שונות. צריכת בשר רב יכולה לגרום להשמנה והשמנה יכולה להעלות את רמות ה ldl, לא להיפך. הגוף מייצר לעצמו את הכולסטרול שהוא צריך. כאשר אנו צורכים כולסטרול מבחוץ באמצעות בשר, הגוף מייצר לעצמו פחות כולסטרול והאיזון נשמר.  אדם שיש לו כולסטרול גבוה הוא אדם חולה ולכן הוא צריך לצמצם צריכת כולסטרול מן החי. חשוב להדגיש, דבר אשר אולי ישמע מפתיע; כמות הכולסטרול בדם  מושפעת במידה מועטה למדי ממה שהאדם אוכל (בין 10%-30%). בנוגע לבשר מעובד, נקניקים וכד', פה מדובר במרכיבים אחרים המוכנסים לבשר אשר עלולים, בריכוזים גבוהים, לפגוע בבריאותינו. אך צריכה מוגבלת של בשר מעובד אינה מזיקה לבריאות יותר מכל מזון מעובד אחר, גם אם הוא על בסיס צמחי.

  1. החלב: רוב החלב שאנו שותים מופק מבקר. אך ניתן למצוא גם חלב עיזים וכבשים וגם חלב נאקות ואתונות. כל אחד מסוגי החלב הוא שונה אך בסך הכל הם קרובים זה לזה במבנה שלהם. גם בהקשר של החלב ומוצריו יש מגוון רחב של דיעות ומחקרים, אך ככלל, עבור רוב בני האדם, החלב אינו מזיק. הטבעונים טוענים שיונק אמור לשתות חלב רק בשנים הראשונות לחייו. מאוחר יותר עלול ליצור החלב מגוון רגישויות שיכולות להתבטא במחלות. האמת היא שאין מחקרים היוצרים קשר בין חלב לבין מחלות, אבל כן ניתן לומר כי בחלב יש לקטוז העלול לגרום בעיות למי שרגיש אליו.

בנוסף, יש הטוענים כי צריכה מוגברת של חלב, אינה, בניגוד לדיעה הרווחת, מעלה את אחוז הסידן הבונה את העצמות, אלא עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה. חלב בעצם גורם באופן ישיר לבריחת סידן ולמחלה המופיעה בעיקר אצל נשים בגיל המעבר: אוסטיופרוזיס. זאת משום שבחלב יש ריכוז גבוה של זרחן. צריכת חלב ומוצריו מעלה את אחוז הזרחן בדם ועל מנת להיפטר ממנו מפריש הגוף חלק מהסידן שבעצמות. גם טענה זו אינה מדוייקת. זאת משום שכל מוצר מזון שאנו צורכים גורם ל"בריחת סידן" מהעצמות. כדי "להחזיר" את הסידן לעצמות ניתן לצרוך ריכוז גבוה יותר של סידן שנקלט בקלות בגוף במאכלים כמו סויה וטחינה. במקביל אפשר לצרוך יותר מגנזיום דרך גרעיני חמנייה לדוגמא, משום שהמגנזיום עוזר לקליטת הסידן בעצמות.

טענה נוספת נגד החלב היא שבגידול הבקר כמו גם בגידולי צמחים משתמשים חקלאים רבים בהורמונים. ההורמון הפופולארי בבקר נקרא igf1 ואסטרוגן. יש מחקרים הקושרים קשר בין הורמון ה- igf1 לבין מחלת סרטן הערמונית וסרטן השד. אבל, השפעתו של הורמון זה הניתן לפרות אינה ברורה על גוף האדם. אמנם נמצא קשר בין רמות גבוהות של ההורמון לבין מחלת הסרטן, הורמון זה אכן מגיע לגוף שלנו מהמזון שאנו אוכלים, אך כלל לא ברור אם המינונים המזעריים הללו משפיעים על גופינו.  זהו הורמון גדילה אשר אינו מתעכל במערכת העיכול האנושית ונפלט במלואו אל מחוץ לגוף. בנוסף, בחלב יש כמויות גדולות של אנטיביוטיקה. באופן ישיר אין עדיין הוכחה שהיא משפיעה של גוף האדם, אך יש מחקרים הטוענים כי אנטיביוטיקה גורמת למוטציות אצל חיידקים ועלולה לייצר זנים חדשים של חיידקים אלימים. בינתיים עוד לא פרצה מגיפה חיידקית שהחלה עקב מוטציות גנטיות שמקורן באנטיביוטיקה.

בכל הנוגע לשומני החלב ולגבינות, (לבנות / צהובות), גבינות אלו עתירות שומן ולכן צריכה מרובה של גבינה עלולה לגרום להשמנה בלבד. שומן אינו רע, הוא טוב. יש שומנים חשובים כמו כולסטרול, אומגה 3 ואומגה 6. הם חלק מהגוף שלנו, אנו זקוקים להם. תאכל הרבה שומן, תהיה שמן. כל דבר שתאכל הרבה ממנו, בעיקר תהיה שמן. השאלה היא מה זה הרבה? העניין הוא, כפי שציינו כמה פעמים, הוא לשמור על איזון.

בחלב יש גם קאזומורפינים העלולים לדכא נשימה אצל ילדים וחומרים אלרגניים המגבירים ליחה. החלב מהווה תרבית טובה לגידול חיידקים.

כמעט כל הטיעונים בגנות החלב אינם מבוססים על מחקרים מדעיים אלא על ניסויים נקודתיים בקבוצות קטנות של בני אדם. בסופו של דבר, השפעת החלב והבשר על האדם איננה מזיקה וכנראה שצריכתם, כמו גם צריכה של כל מזון אחר, במידה מוגברת, עלולה להיות בעלת השפעות שליליות על גוף האדם. כל המחלות שציינו הן בסופו של דבר, אם אינן קשורות לפגם תורשתי, תוצאה של חוסר איזון בין ספיגת קלוריות לבין שריפת קלוריות. לא חשוב אם המקור שלהן הוא חי או צומח.

מעבר לכך, חלב יכול להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. אם אדם זה או אחר מושפע לרעה מחלב – שאותו אדם לא יצרוך אותו. 0.03% מבני האדם הם בעלי רגישות כזו או אחרת לחלב. נתון זה נמוך מכדי לדרוש משאר העולם לחדול לצרוך אותו למטרות בריאות.

לבסוף, יש לגידול הפרות ויתר בעלי החיים לתעשיית המזון גם היבט מוסרי סביבתי. גידול תרנגולת או חזירים, יעילים הרבה יותר מאשר גידול פרות. אחוז השימוש בבעלי חיים אלו הוא גבוה ויש פחות פסדים (שאריות שאינן ראויות לשימוש). בנוסף, גידולים אלו צורכים פחות מקום, פחות מים ביחס לתוצר הסופי ולכן הם מזהמים פחות את הסביבה, את מי השתייה, את הקרקע ואת האוויר. יש מחקרים המוכיחים כי אחת הסיבות המרכזיות להתפתחות חור בשכבת האוזון באזור ניו זילנד ודרום אוסטרליה היא גזים שנפלטו ממעיים של כבשים. צריכה מוגבלת של מוצרי מזון מהחי בהחלט יכולה לשפר את איכות החיים שלנו ולצמצם את הפוטנציאל למחלות. אך מדובר במחלות שמקורן בזיהום סביבתי ולא במזון עצמו.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn