הסביבה הקרובה אלינו, שנתפסה כמקום המוגן ביותר, הפכה להיות סביבה לרעילה ומסוכנת יותר בשנים האחרונות. הכנסנו אל תוך הבית שלנו מספר רב של מכשירים קורנים: הסלולארי שלנו, טלפונים אלחוטיים, מיקרוגל, gps, טלוויזיה, מסכי lcd, אנטנות סלולאריות וכד'. במקרר שלנו יש ירקות ופירות המרוססים בחומרי הדברה, בארון חומרי הניקוי יש חומרים רעילים כמו תרסיסים נגד חרקים המבוססים על זרחנים וחומרי ניקוי כגון ממיסי שומנים היכולים לגרום לכוויות. כך גם בארון התרופות שלנו יש חומרים כימיים שהגוף שלנו מגיב אליהם והם תלויי מינון. תרופה הנצרכת במינון גבוה מדיי היא רעל. בארון כלי האוכל שלנו אנו מחזיקים כלים רבים העשויים פלסטיק וטפלון. אלו הם חומרים שעדיין נמצאים בבדיקה ולא ברורה השפעתם על בריאותינו. בטפלון יש חומר בשם PFOA, שמשמש בתהליך ייצור טפלון ומוצרי non stick אחרים, מסרטן, גורם נזק סביבתי, ואפילו מסוגל לחדור את השליה ולהגיע עד לשק העובר, כשמדובר על נשים בהריון. בבישול בטמפרטורות גבוהות משחרר הטפלון גזים רעילים.
הסביבה הביתית והחיצונית היא לא רק המרחב הקיומי שלנו, היא גם הבסיס הקיומי שלנו. בסביבה אנחנו מגדלים את המזון שאנו אוכלים, מהסביבה אנו שואבים את מי השתייה שלנו, אנו בונים את הבתים שלנו, אנו חיים בה. סביבה מזוהמת משמעה מזון מזוהם, אוויר מזוהם, מים מזוהמים. אלו החומרים שבונים אותנו.
כמות האנשים ההולכת וגדלה בעולם מגדילה גם את ההשפעה על הסביבה החיצונית שלנו. ההשפעה של איכות האוויר ברורה לנו כפרטים והיא באה לידי ביטוי במגוון גדול של מחלות כמו לדוגמא מחלת האסטמה וסרטן הריאות ומגוון מחלות ריאתיות נוספות. זיהום של מקורות מים מתוקים בחומרי דישון והדברה, כמו גם פסולת תעשייתית, מתכות כבדות וכד', כל אלו בעלי פונטציאל להגיע למי השתייה שלנו. הנזק בא לידי ביטוי בעיקר במדינות מפותחות פחות. יכול להיות גם זיהום ביולוגי במים שהוא תוצאה של הזרמה לא מבוקרת של מי שפכים אל נחלים ומקורות מים מתוקים.
זיהום קרקעות בחומרי הדברה וריסוס, אשפה מגוונת, ביוב רגיל וביוב תעשייתי. כל אלו מרעילים את הקרקע. גורמים אלו מוכחים בהקשר של התפרצות מחלת הסרטן. יש הוכחה לקשר ישיר בין סביבה מזוהמת לבין התפרצות של מחלות.
כדי לגדל כמות של מזון בזמן קצר ובמחיר זול, אנו נאלצים לעשות גם מספר תהליכים שמשפיעים על איכות המזון ובהכרח על הסביבה ועל בריאותינו. לדוגמא:
בשר בקר וחלב: כדי לייצר מוצרים אלו במהירות וביעילות אנו זקוקים לעדר של פרות שיגדל מהר, ילד דור של צאצאים בכל שנה. איננו עוסקים במוסר שמאחורי תעשיית הבשר אלא רק באיכותו כמזון. מכיוון שמשאבי הקרקע שלנו מוגבלים, אנו נאצלים לדחוק מאות פרות לשטח מוגבל, לתת להם הורמוני גדילה, להגדיל את ההורמונים האחראים על אספקת חלב שומני ולהאביסם במזון רב. מצב זה גורר את הפרות להתפלש בתוך הצואה והשתן שלהן מה שמיד מגדיל את הסיכוי להתפרצות מחלות ומגפות שיחסלו את העדר ויפגעו באיכות הבשר והחלב. חלב של פרה חולה או של פרה הנוטלת אנטיביוטיקה עקב מחלה מועבר מיד להשמדה. כדי להימנע ממצבים אלו נוטלות הפרות מינון קבוע של תרופות אנטיביוטיות. כל אלו, מעבר לפגיעה בסביבה, בקרקע, במי התהום ובאטמוספירה, מגיעים אלינו אל הבטן.
ה-FDA אישר לראשונה בסוף שנת 2012 מכירת דגי סלומון מהונדסים גנטית. דגים אלו הונדסו כך שהם גדלים פי 2 מהר יותר!
הפירות והירקות שלנו מרוססים בחומרי הדברה והורמונים מסוג אסטרוגן כדי למנוע פגיעה של חרקים וכדי להגדיל את הפרי. חומרי ההדברה יכולים לגרום למגוון תופעות מזיקות החל מגירוי קל עד בעיות במערכת העצבים ועד סרטן. נבדק ונקשר קשר בין ריכוז גבוה של חומר הדברה בדם לבין פגיעה בעובר אצל נשים בהריון. אצל חקלאים שנחשפו למינונים גבוהים של חומרי הדברה נמצא קשר למחלת הסרטן. חומר ההדברה פוגע גם במערכות החיסוניות של הגוף.
ומה אם נחליט שאנחנו לא נוגעים במזון המרוסס ואוכלים רק מזון אורגאני. האם נהיה מחוסנים? גם מי שנמנע מלגעת בכל החומרים הללו בצורה ישירה מהירקות והפירות, יקבל אותם דרך המים, הקרקע או האוויר.
החומרים הללו יגיעו אל הגוף שלנו בכל מקרה. זהו מלכוד 22. עצירת המעגל לא צריכה להיות בטיפול בתוצאה – במחלה. היא צריכה להתחיל בהחלטה שלנו כמה צאצאים אנחנו רוצים להביא לעולם. איזה סוג של אורח חיים אנחנו מסגלים לעצמינו, באיזו סביבה אנחנו רוצים לחיות ואיזה סוג של מזון אנחנו רוצים לצרוך. כולנו, כחברה, וכל אחד מאיתנו – כפרט.
