דומה כי בשנים האחרונות כל מספר חודשים, אפילו מספר שבועות, אנו מוזהרים שסוף העולם מגיע. הבהלה האחרונה שעושה חשק לרוץ למקלטים ולאגור מזון היא כמובן וירוס הקורונה. ואכן ההתעסקות ב"סוף העולם" הפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הפופולרית. לא נראה שמדובר בעובדה מפתיעה שכן נבואות על "סוף עולם" (ולרוב גם הולדתו של עולם חדש) מלוות אותנו מאז שחר האדם. כך, כבר בלוח שמתוארך לשנים 2,800 – 2,500 לפנה"ס ונמצא בצפון עיראק קיימה נבואה על סוף העולם (הנבואה הרגילה: בני האדם הופכים למורשעים, ילדים לא מצייתים להוריהם, העולם מגיע לסופו…). מלבד זאת קיימים כמובן מיתולוגיות רבות על סוף העולם: "ראגנארוק" במיתולוגיה הנורדית, ארבעת פרשי האפוקליפסה במיתולוגיה הנוצרית, חמשת מחזורי העידנים במיתולוגיה של בני המאיה ועוד ועוד ועוד.
נשאלת השאלה איך הרומאים העתיקים ראו את סוף העולם? אז זהו שלא. לרומאים העתיקים לא הייתה אמונה לגבי סוף העולם (לפחות עד להשתלטות הנצרות). הם האמינו כי העולם ימשיך להתקיים לנצח. כך, כתבים של סופרים רומאים על סוף העולם אינם קיימים כמעט ורק בשלב מאוחר יחסית בהיסטוריה הרומית (המאה הראשונה לספירה), המשורר הרומי אובידיוס, העלה בגרסה רומאית את חמשת "עידני האדם" בהם האמין הפילוסוף היווני הסיודיוס (שחי במאה השמינית לספירה). ע"פ הסיודוס ואובידיוס המצב האנושי מתדרדר לאורך העידנים (חמישה לפי הסיודוס, ארבעה לפי אובידיוס): מעידן זהב, שבו בני האדם חיו יחד עם האלים בתקופה של שלום ושפע, דרך עידן הכסף, הברונזה, עידן הגיבורים. בעידן זה חיו הגיבורים האגדיים של מלחמת טרויה (הוא לא קיים אצל אובידיוס) והתקופה "שלנו" עידן הברזל. בעידן זה בני האדם חיים באומללות ועבודה קשה. ילדים לא מכבדים את הוריהם ואח נלחם באח. בעידן זה, החזק הוא השולט. בני האדם כבר לא מרגישים בושה על מעשיהם הרעים והאלים יזנחו את בני האדם (נחשו איך זה הולך להסתיים…)
חשוב לציין כי למרות הפופולאריות של כתבי אובידיוס ברומא, הם זכו יותר להערכה עקב יכולותיו הפיוטיות של המחבר מאשר יכולותיהם לחזות את העתיד. אף האסכולה הפילוסופית הסטואית, שלפרקים זכתה לפופולריות רבה ברומא העתיקה (הקיסר מרקוס אורליוס למשל היה סטואי) ומתייחסת רבות לסוף העולם לא האמינה "בסוף העולם". עיקר האמונה הסטואית היה בשליטה עצמית: חיזוק האופי הטוב, המתבטא במידות טובות, ובהחלשת האופי הרע. מבחינת הסטואים היקום הוא נצחי: הוא נהרס מדי תקופה מסוימת בסערת אש גדולה ואז נולד מחדש, בדיוק כפי שהיה מקודם. בכל עידן הסיפור האנושי חוזר על עצמו: כל אדם שחי אי פעם נולד מחדש ויחיה את אותם חיים שחי אין סוף פעמים בעבר (בדומה לקונספט המרכזי של תוכנית המד"ב Battlestar Galactica: "All of this has happened before and will happen again". עם זאת חשוב לציין כי למרות הפופולאריות של החשיבה הסטואית ברומא העתיקה, היא מעולם לא הפכה לזרם המרכזי בתרבות הרומאית.
אז במה כן האמינו רוב הרומאים הקדמונים? במחזוריות. מבחינת הרומאים הכל חזר על עצמו, החל מעונות השנה, וכלה בתכונות בני האדם, שנוטות לחזור על עצמן, ואפילו המעשים המשמעותיים של בני האדם עתידים לחזור על עצמם. האדם היה חלק מהטבע, וכפי שהטבע חוזר על עצמו, כך גם בני האדם. האדם על מידותיו הטובות והגרועות נשאר ככלות הכל אותו אדם. מהלך מסוים מתחיל נמשך, מסתיים ומתחיל מחדש, במחזוריות קבועה. הזמן חוזר שוב ושוב לאותה נקודה. בניגוד לסטואים הזרם "המרכזי" בפילוסופיה הרומאית לא האמין כי מחזורי החיים הם זהים. כך, כמו שכל יצור חי דומה לשאר הפרטים מאותו מין ועם זאת הוא ייחודי גם מחזורי החיים מתבטאים באותה תבנית שמתממשת שוב ושוב אבל בווריאצות שונות שאינן חוזרות על עצמן בדיוק. כל יום דומה לשאר הימים עם זאת הוא יום חדש.
ווריאציות אלה מבטאות את האיכויות הלא צפויות של ההיסטוריה. התבנית תחזור ולא האנשים. מכאן מתאפשר מגוון שלם של תחושות אנושיות כמו חופש בחירה, רצון, תכלית ועוד. הנה כי כן, לא היה "סוף עולם" מבחינת הרומאים הקדמונים. לכל היותר היה סוף העיר רומא שלאחריה תבוא אימפריה אחרת שתיקח את מקומה.
בהמשך לכך, מעניין לציין כי בניגוד לתקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה האנושית, אף בתקופות משבר קשות, אין עדויות על תחזיות "סוף העולם" (אם כי קיימות תחזיות על סוף העיר רומא). כך למשל, אפילו במהלך מגפת הדבר האנטונינית במהלך המאה השנייה לספירה, אשר הרגה כחמישה מיליון איש ברחבי האימפריה (אחוזי תמותה מהמחלה של 25%), לא קיים שום תיעוד על נבואות על סוף עולם בסגנון "The end of world is nigh". למען ההגינות, יצוין כי בדומה למיתולוגיות אחרות, המיתולוגיה היוונית (שאומצה ע"י הרומאים) כללה אומנם מספר איזכורים על שיטפון גדול בעבר הרחוק שכמעט הביא כליה על האדם, אולם הדגש בסיפור תמיד היה על הכמעט, לא על סוף העולם כי אם על הצלת המין האנושי.
הדברים השתנו כמובן עם השתלטות הנצרות שכללה אמונה רשמית "בסוף העולם" ותחייתו מחדש של ישו. "סוף העולם" הפך בתרבות המערבית למשהו מובן מאליו שברור שיקרה באחד הימים. באותו אופן תפיסת ההיסטוריה השתנתה ממחזוריות לקו ישר שמוביל בסופו של דבר, ובאופן בלתי נמנע לאחרית הימים. אני, באופן אישי, מעדיף את הגישה הרומאית, אבל לא הסטואית. המחשבה שאצטרך לחזור על התיכון לנצח היא פשוט מפחידה מדי…..
