אחד מהחלבונים החשובים ביותר בעולם הוא הרוביסקו, אף על פי שהוא אינו מוכר. זהו חלבון אשר מאפשר לפחמן דו חמצני יחד עם מים ליצור מולקולת סוכר. כל החומר האורגני הקיים על פני כדור הארץ נוצר הודות ליכולת של הצמחים ליצור סוכר באמצעות השימוש באור, תהליך המכונה פוטוסינתזה.
לפני מאות מיליוני שנים האטמוספירה הכילה הרבה יותר פחמן דו חמצני והרוביסקו היה מותאם לריכוז הזה. החלבון עבד כל כך טוב כך שתוצר הלוואי של הפוטוסינתזה, החמצן, החל להצטבר באטמוספירה, והוא החומר המאפשר לנו לחיות כיום על כוכב הזה. ככל שיש יותר חמצן באטמוספירה פעולה הרוביסקו יעילה פחות, כלומר תהליך ייצור הסוכר פחות יעיל. אך האם אנחנו יכולים לתכנן משהו יותר טוב?
מאמר שהתפרסם שבוע שעבר בעיתון הנחשב סיינס, מתאר כי חוקרים הצליחו ליעל את תהליך ע"י הכנסת מסלולים מטבוליים חלופיים בהנדסה גנטית (GMO), המחפים על איבוד היעילות של הרוביסקו, ובכך הצליחו להגדיל את יעילות הפוטוסינתזה ב40%.
אלו תוצאות מדהימות עם השלכות מרחיקות לכת. הצמחים גדלים מהר יותר, הם גדולים יותר ונותנים יותר תוצר. החוקרים הצליחו לעשות את השינוי בצמחים רבים כמו אורז, עגבניות וסויה. מעבר להגדלת היכולת לייצר יותר מזון ולהאכיל את האוכלוסייה האנושית ההולכת וגדלה יש לתוצאה זו השלכה נוספת. השימוש בצמחים האלה יאפשר, אולי, להוריד את ריכוז הפחמן דו חמצני באטמוספירה ולמנוע את התחממות גלובלית.
