children-per-woman-UN

בעוד בעולם מספר הילדים לאישה יורד, בישראל, במגזר היהודי, הוא נמצא דווקא במגמת עלייה. הסיבות לכך כוללות בין היתר את הדת, המביאה לשיעורי פריון גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית והדתית, אך גם בקרב אוכלוסייה מסורתית. בהקשר זה, לא תמיד יש קשר ישיר לדת. גם נשים חילוניות מעדיפות במקרים רבים ללדת שלושה ילדים ומעלה, כי כך נהוג במשפחה זה דורות ו'ילדים זה שמחה'.

היבט נוסף הוא העניין התרבותי. בישראל מעמדה ותפקידה של המשפחה תופסים מקום משמעותי בחיי היומיום, מה שפחות בא לידי ביטוי במדינות מפותחות אחרות. מדובר בביקורים על בסיס שבועי, ארוחות, משפחתיות, חגים ומעורבות כמעט שבטית בחיי הפרט. משפחות גדולות נתפסות כבסיס רחב ונוח לעזרה הדדית וכפלטפורמה ארגונית טובה היוצרת תחושת נוחות. דבר זה קיים רק באופן מצומצם בחברות מודרניות אחרות, כמו למשל החברה האמריקאית, שבה נער שהגיע לפרקו עוזב את הבית ועובר לקולג', וייתכן שהוריו יראו אותו רק אחת לחצי שנה או יותר.

המדינה אינה מעודדת ילודה באופן ישיר, אך היא מאפשרת זאת במתן של מגוון הטבות למי שיולדת הרבה, כמו מענקי לידה, חופשת לידה וכדומה. מדובר אומנם בכסף כיס, אך הוא קיים ונמצא בתודעה. אך ההערכות הן שהמוטיבציה מגיעה בעיקר מהאזרחים.

למרות זאת, תפקידה של המדינה הוא לספק את צורכי האוכלוסייה שלה ולא לשלוט בקצב הילודה. ניכר גם כי בכל מדינה שבה התערב הממשל בילודה וניסה לשלוט בה, נדון הדבר לכישלון או לאסון, כפי שעלה מהמודל הסיני. צמצום ילודה אינו מגיע מבקרה ועידוד של הממשל. הוא מגיע מחינוך טוב, מעידוד האישה לרכוש קריירה והשכלה, מאבטלה נמוכה, מצמצום השפעת הדת והקטנת סובסידיות הקשורות בפריון. ככלל, השינוי הגדול ביותר בשיעורי הפריון בא עם השינוי במעמדה של האישה, וזו נקודה חשובה לטיפול. מעבר לכך, לא ניתן להגביל מספר ילדים במדינה דמוקרטית.

חשוב לזכור שבסוג כזה של מדיניות טמון גם זרע פורענות: בשל קצב ילודה גבוה וצמיחה מהירה של האוכלוסייה, יש קושי לייצר תשתיות ראויות לחינוך, רכישת השכלה ופיתוח קריירה, ומכאן שנוצר מעגל שקשה להשתחרר ממנו שבו היעדר תשתיות גורם באופן עקיף לפריון גבוה.

ככלל, הנתונים מראים שעניים יולדים יותר ילדים מעשירים. השאלה היא מהי הסיבה ומהי התוצאה: ניתן להסביר זאת מצד אחד בכך שנשים שנשארות בבית אינן רוכשות השכלה או קריירה, עסוקות יותר בגידול ילדים ולכן גם יולדות יותר, כלומר מגשימות את עצמן באמצעות ילדיהן.

אפשר לייחס זאת גם לכך שמספר רב של ילדים הוא עול כלכלי גדול על המשפחה בשבעת העשירונים הנמוכים, ולכן היכולת שלה להתעשר היא מוגבלת. בעיניי זה הסיפור המרכזי, ורוב האנשים אינם מביאים זאת בחשבון או שמתעלמים מכך. משפחה היא יחידה כלכלית. יש לה הכנסות ויש לה הוצאות. בשנים האחרונים מדברים הרבה על יוקר המחיה בישראל. מדובר בעול יומיומי שכל משפחה צריכה לשלם. הבעיה העיקרית היא שדווקא שתי ההוצאות הגדולות ביותר בחיינו הן, ביחס לעולם המערבי ובכלל, גבוהות במיוחד. כאן מדובר ברכישה או השכרה של דירה וברכישת והחזקה של רכב. כאן גם ניכר היעדר המדיניות של הממשלה או מדיניותה הקלוקלת.

רוב המשפחות הולכות במסלול קבוע של רכישת נכס למגורים ושני כלי רכב, מה שמיד מייצר הוצאה חודשית משמעותית קבועה וגבוהה. כיחידה כלכלית המשפחה חייבת לנהל תקציב שבו היא יוצרת מאזן, כדי לא להיכנס לגירעון. כל עוד יש למשפחה ילד אחד או שניים, היא יכולה לשמר מאזן ואף לחסוך. ילד שני, שלישי ורביעי מחייבים להגדיל הכנסות, כי אנחנו משלמים על יותר מזון, חשמל, חוגים, שיעורים פרטיים, נסיעות וכדומה – או לצמצם הוצאות, מה שעלול לפגוע בהשקעה שלנו בילדינו. בשל חוסר המודעות או היכולת לנהל סוג כזה של תקציב, ובשל הנטייה לקחת את הסיכון וללדת עוד ילדים, משפחות רבות קורסות כלכלית ושיעור העניים בארץ הוא מהגבוהים בין מדינות OECD. מכאן הקשר בין ילודה לבין עוני. כלומר, זה לא בהכרח שהעניים יולדים יותר, אלא שמי שיולד יותר הוא, להערכתי, בעל פוטנציאל להסתבך כלכלית.

צמצום ילודה הוא, כאמור, פונקציה של השכלה, של מעמד האישה, של חינוך ויכולת לבנות קריירה, של התמערבות על חשבון מסורת, תהליך של חילון וצמצום תפיסת ה'איום הדמוגרפי' שהוא בדרך כלל תלוש מהמציאות. חברה אנושית יודעת לעשות 'תיקון' לבדה. רווחה ועושר משנים מציאות, ורואים זאת היטב בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, אשר ככל שהלכה והתקרבה למערב, כך שיעור הילודה בה הלך והצטמצם. אדם שחושק במשפחה רחבה לא ילך ויקרא מאמר אקדמי שיסביר לו למה זה לא טוב לסביבה, לאקולוגיה, לחברה או לכלכלה. אבל אדם שעסוק ברכישת השכלה, בבניית קריירה, באופן טבעי יתעסק פחות בלהביא ילדים. לבסוף, חשוב לזכור, חברה צריכה ילדים כדי לשמר את עצמה, את התרבות שלה ואת כוח העבודה שלה. חברה נטולת ילדים כמו החברה היפנית תתמודד עם לא פחות אתגרים מאשר חברה שבה שיעור הילודה גבוה. לכן חשוב לשמר שיעור ילודה ממוצע של 2.1 ילדים למשפחה.

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

איש האוטזי (Ötzi)

איש האוטזי (Ötzi) הוא גופת גבר שהשתמרה בקרח בהרי האלפים בצפון איטליה (על גבולה של אוסטריה). ההערכה היא שהאיש מת, כנראה מוות אלים, בסביבות שנת

קרא עוד »

בין סיכון לסיכוי

זו כבר לא שאלה אם זיהום האוויר הורג או לא, גם לא אם מגוון המינים מדלדל או לא, ואפילו לא אם יש או אין משבר

קרא עוד »

אשליית הזמן והמרחב

פרדוקס של זנון מתאר תחרות ריצה בין אכילס (לוחם מפורסם וגיבור על יווני) לבין צב. אכילס רץ  פי עשר  מהר יותר מן הצב … ולכן

קרא עוד »