Gerd Altmann
  1. לאחרונה נשמעות עוד ועוד טענות על כך שהמדע המודרני הוא בבחינת כת, דת חדשה, שהוא מושא לקונספירציות, ניסיון להפיץ שקרים, וכי יש אלטרנטיבות למדע בהן צריך לתמוך.
  2. אינני טוען שהמדע חף מטעויות. אבל צריך להבין את הדבר יותר לעומק. המדע הוא בעצם סט של כלים שנועדו לעזור לנו לבחון תופעות המתרחשות במציאות ולהגיע למסקנות שעוזרות לנו לצבור עוד ועוד ידע. הידע המדעי תורם לנו בכל אספקט בחיים שלנו, החל מייצור מים, מזון, דרך ריפוי ומניעת מחלות, בנייה, תשתיות ועד להנחתת חללית על הירח. יש לנו כל מני כלים לצבור את אותו הידע אך בכללו השיטה המדעית פועלת פחות או יותר באותה בצורה:

אנו מזהים תופעה (תצפית) -> משערים מה גרם לה  (השערת מחקר)-> מבצעים ניסוי -> מנסחים תיאוריה.

ודאי שהתיאוריות שלנו מוגבלות, משום שהניסויים שלנו מוגבלים. אנחנו יכולים לשער שתרופה מסויימת עובדת, אבל תמיד לבדוק אותה על מספר מוגבל של אנשים. ברור שעבור חלק מהאנשים היא לא תפעל, אבל זה לא אומר שעבור 90% ומעלה היא לא תהיה יעילה. כך גם לגבי מזון, השפעת הבשר והחלב על גופינו, ועוד. בסוף, הכלים המדעיים שלנו מוגבלים, זה נכון, אבל זה מה שיש לנו. כלים מדעיים. כשאנו מסיימים מחקר מדעי, המחקר עובר ביקורת עמיתים, כלומר, אנשי מקצוע מכל העולם בוחנים את המחקר ומעירים הערות במידה ויש בעיות. רק אחרי שנבדק בשבע עניים הוא מפורסם והידע נצבר. לכן, מי שטוען שהמדע אינו ב-100% מדוייק, צודק. וזו הסיבה שבגללה אפשר גם להפריך תיאוריות. אבל, זה הכלי הכי טוב שיש לנו. מדיי פעם אנו מוצאים כלים נוספים, ומדיי פעם הכלי מזייף, מה שיכול להוביל גם לאסון. אבל זה עדיין הכלי הכי טוב שיש לנו, ואנו משפרים אותו כל הזמן. כל דבר אחר שאינו נבדק בשיטה המדעית הוא אינו מדע, מה שלא אומר שהוא לא נכון, אלא שפשוט אנחנו לא יודעים לומר עליו כלום. לעומת זאת, מה שנבדק בכלים המדעיים ומתגלה שוב ושוב כאינו יעיל, כמו הומאופתיה, אפשר להיות סמוכים ובטוחים שכנראה התוצאות הן בטוחות. נתייחס לכך בהמשך.

  1. כל מה שלא נבחן מדעית, לא ניתן להסיק מסקנות לגביו והוא בגדר ספקולציה. אמונה. אני לא יודע, אני מאמין שזה נכון. אבל אין לי יכולת לדעת. אני יכול להרגיש שזה נכון, אני יכול לחשוב, להאמין, לרצות בכל מאודי. אבל אני לא יודע. או, שאני יודע שזה לא נכון, אבל זה גורם לי להרגיש טוב ולכן אני ממשיך עם האמונה שלי.
  2. לפיכך, תיאוריות שאינן מבוססות מדעית, או תיאוריות שהמדע אינו תומך בהן או פוסל אותן, הן בגדר אמונה בלבד. כי הן נמצאות בסוף הידע. במקום בו הידע נגמר. ופה הרשימה היא ארוכה ובכללה, בעיקר, כל מני "חוקרים" מטעם עצמם ששתו מים שנה והחלימו מסרטן, או הריחו פרחים, השתמנו בשמנים ארומטיים או עיכלו רבע כוס אקונומיקה. כל עוד העניין לא נחקר מדעית, אלו ספקולציות פרטיות של אנשים כאלה. בהקשר זה הייתי מכניס את ההומאופתיה, פרחי באך, תיאוריית כדור הארץ השטוח, מתנגדי החיסונים, מתנגדי החלב (לא בהיבט המוסרי), האקונומיקסטים (שותי אקונומיקה), ועוד רבים וטובים. הכל מבוסס על רעיונות של אנשים פרטיים, בדרך כלל לא אנשי מדע, שהמציאו סיפורים, כמו למשל סיפור האוטיזם שנגרם מחיסונים, שהממציא הגדול שלו כבר נסוג לחלוטין מהתיאוריה שלו, מה שלא עזר לאלפי קורבנות שלא התחסנו.
  3. ולכן, מי שתומך בעמדות אלה כאילו הן תורה מסיני, ומנסה לסחוף אחריו קהל הוא שרלטן. משום שהוא גורר אחריו אנשים רבים להאמין (הם הרי לא יודעים כי השיטה נכשלה או לא עברה ניסוי מדעי) שהשיטה שלו נכונה יותר מהשיטה המדעית. הוא מסכן אותם, את בריאותם, את בריאות ילדיהם. ואם הוא טוען למשל שהומאופתיה אכן עובדת, צריך לשאול פשוט: "איך אתה יודע"? ניסית? בדקת? אם כן, תראה לי את הניסוי.
  4. פלצבו – רבים טוענים שטיפול אלטרנטיבי גורם להם להרגיש טוב ומרפא את מחלתם. תופעה זו מכונה במדע אפקט פלצבו, והיא הוכחה כיעילה רק מבחינה פסיכולוגית. אם חולה סרטן שסובל מאוד, לוקח תרופה הומאופתית שגורמת לו להרגיש טוב יותר, אנו לחלוטין תומכים בזה. אבל מאידך, למה לא לנסות ליצנות רפואית? יוגה? מדיטציה? המדע הוכיח שהן הרבה יותר יעילות.
  5. מידע קדום: רפואה סינית עתיקה היא אינה רפואה. אם היתה רפואה, היו מכניסים אותה כטיפול ראשי לחולים. היא בעיקר תורמת ליצירת אפקט פלצבו ולתחושה טובה. חשוב להפריד כאן בין טיפול פסיכולוגי ותרפיה המבוססת על מדיציה, יוגה, טאי צ'י שהוכחו כתורמות לעומת כל מני תרופות המבוססות על פרחים וצמחים שמעולם לא הוכח שהן תורמות. יש כל מני צמחים שאפשר והם משפיעים על גופנו, כמו פרח הפרג ממנו מפיקים הרואין, או האלוורה שעוזרת להרגיע פגיעות בעור. יש הרבה שצמחים שלא עושים כלום. רוב הצמחים נבחנו מדעית ואנו מכירים את השפעתם. אבל עם כל הכבוד לפרחי באך למשל, למה שלא נערבב קצת חסה במים ונשתה? האם זה ירפא אותנו מסרטן? הרפואה הסינית הקדומה נותרה רפואה סינית קדומה כי היום אנחנו נמצאים בעידן הרפואה המודרנית. זו יכולה לרפא כמעט כל מחלה, לחסן אותנו מפני רוב המחלות ולטפל בקלות יחסית במומים. לכן, תוחלת החיים בעולם עולה כל הזמן. היא נמוכה במקום בו אין רפואה מודרנית, כמו סין למשל.
  6. קונספירציות: חלק מהטענות שהועלו בפוסטים שלכם היו בנוגע לקונספירציות של אנשי מדע ורפואה, חברות תרופות וארגון הבריאות העולמי, שכולם עושים יד אחת כנגד…האנשונות (?), וזאת כדי לעשות עוד כמה דולרים על הגב שלנו. צריך להבין מה המשמעות של טענה כזו לקונספירציה ועד כמה היא דומה לקונספירציות כמו כדור הארץ השטוח ומטוסים המרססים את האנושות בחומרי הדברה: כדי לארגן מבצע בסדר גודל כזה, חייבים לגייס משאבים רבים ועשרות אלפי בני אדם, כימאים, ביולוגים, אנשי עסקים, פוליטקאים, ארגוני בריאות מקומיים, מעבדות מחקר כלל עולמיות שיכולות לעלות על התרופה, אלפי רופאים שמבינים עניין, מוסדות בריאות כלל עולמיים ועוד. ברור שיש לחברות התרופות אינטרס להרוויח כסף, אך כדי להוציא תרופה אל השוק כל חברה וכל תרופה עוברות מיליון בדיקות. כן. יש גם טעויות. יש לפעמים חומרים פגומים, יש עיגול של פינות כמו בכל דבר. אך הסיכוי שדבר כזה יקרה הוא אפסי. נסו לחשוב רגע אם אתם הייתם רוצים עכשיו להרעיל אוכלוסייה בתרופה חדשה, מה הייתם צריכים לעשות כדי שזה יקרה ומה הסיכוי שלכם להצליח? אגב, הדרך הטובה ביותר לפגוע באוכלוסייה היא לשכנע אותה שהתרופות והחיסונים הם קונספירציה ולגרום להם ללכת למוצרים שאתם מוכרים, שאינם יעילים או אפילו הורגים (כמו אקונומיקה).
  7. הומאופתיה: הומאופתיה היא אינה רפואה, אינה מדע ואינה מבוססת על שום ידע מחקרי. היא מעולם לא הוכחה בניסוי מדעי ומעולם לא הצליחו להסביר את השפעתה על בעל חיים. היא מבוססת על שתיית מים עם 'זיכרון' כל שהוא, אם כי לאחרונה נכנסות כל מני משחות וכדורים הומאופתים, אך עם אותן ההשפעות (יותר נכון אי השפעות). לו תרופה הומאופתית היתה יעילה באיזושהי דרך, היא לא היתה תרופה הומאופתית, אלא תרופה רגילה, והאמינו לי שחברות התרופות היו קופצות עליה בשתי ידיים. רק שחברות אלה כפופות לרגולציות ותקנות ואסור להן להפיץ שיקויים. מה שכן קרה בשנים האחרונות הוא שקופות חולים גילו את הפוטנציאל הכלכלי של אפקט הפלצבו וקיבלו אישור לשווק אותן בכפוף להצהרה שהן הומאופתיות (כלומר לא נבדקו מדעית בשום צורה) – מאוד בדומה לכיתוב על סיגריות שהן הורגות, ולשמפו- שהוא לא נוסה על בעלי חיים. מכיוון שהן אינן מזיקות (הן לא עושות כלום), מדינות הסכימו לעצום עיניים ולאפשר את מקור ההכנסה הזה. אני מנהל ויכוח כזה (עם הומאופתים) כבר חמש שנים. הוצגו בפניי כל מני 'מחקרים', כתבות, קטעי סרטונים (שבדרך כלל הוצאו מהקשרם) התומכים בשיטה. עברתי על כולם. הכל פחות או יותר אותו סיפור. בשורה התחתונה, הומאופתיה היא הומאופתיה כי היא לא רפואה. לו היתה רפואה הייתה עומדת בקריטריונים מדעיים ונכנסת כטיפול שוטף. היא לא. אם היא גורמת לכם לחוש בטוב, זה בסדר גמור. אבל אני לא הייתי צורך את זה כאלטרנטיבה לטיפול רפואי, ודאי לא כזה המציל חיים.
  8. מה כדאי  לנסות: אם נחזור שוב להתחלה, הדיון התנהל סביב השאלה האם המדע צודק או לא. ההצעה הכי טובה שאני יכול להציע היא לעולם להטיל ספק. בהכל. במדע, במחקרים, בטיפול שקיבלתם, ברופא, בכל שרלטן ששולח לכם כתבות על ילד מסורטן שהבריא משתיית מים. אולי באמת את אותו ילד המים האלה הצילו. אבל האם זה אומר משהו לגביכם? הסיכוי הטוב ביותר שלכם הוא ליטול טיפול שעוזר לרוב מוחלט של האנשים ונבדק אינספור פעמים. כל השאר זה הימור. רק אם אתם לוקחים אותו, קחו אותו עבור עצמיכם ולא על חשבון אחרים. כל דבר צריך לבדוק. ואם מישהו אומר לכם משהו, זו אחריותו לתמוך בטענה שלו מבחינה מדעית. להביא צילום דף פייסבוק של אחד שטוען שכדור הארץ שטוח, זו לא טענה מדעית. גם כתבה שפורסמה באיזה צהובון. רק המחקר המדעי, מוגבל ככל שיהיה, יכול לתת לנו באמת את הידע הכי מזוקק שאפשר.

 

 

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

ירטה

ירטה (Yareta), הוא צמח ייחודי ממשפחת הסוככיים, אנדמי לאזורים המדבריים הקרים של דרום אמריקה (בוליביה, פרו וצפון צ'ילה). הוא גדל בגבהים של בין 3500 ל-

קרא עוד »

קמרון: "מיני אפריקה"

עם שטח של יותר מפי 20 מישראל, אוכלוסייה המונה כ-17 מיליון תושבים ונופים מגוונים, אין פלא שקמרון, הנמצאת עדיין בחיתוליה מבחינה תיירותית, מהווה יעד מאתגר

קרא עוד »