המסגד – השני הידוע מסוגו, מצטרף למסגד דומה שנחשף בשנת 2019 בחפירות רשות העתיקות * החפירה ברהט, שנעשית במסגרת הרחבת העיר בהובלת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, שופכת אור על ראשית האסלאם בדרום הארץ
בית אחוזה מפואר ומסגד כפרי-מקומי נדיר – מהקדומים הידועים בעולם (לפני כ-1200 שנה), התגלו לאחרונה ברהט שבנגב, במסגרת חפירות ארכיאולוגיות נרחבות שמנהלת רשות העתיקות באזור בשנים האחרונות. החפירות מתבצעות כחלק מהכוונה להרחיב את דרום רהט (מתחמים 14-9) במימון המדינה, באמצעות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. בחפירות הולכת ומצטיירת תמונת המעבר ההדרגתי שנעשה בארץ במאות 9-7 לסה"נ, משלטון הנצרות לאסלאם.
בחפירה שמנהלים אורן שמואלי, ד"ר אלנה קוגן זהבי ונח מיכאל דוד מרשות העתיקות, התגלו במרחק לא-רב זה מזה, מבנים בעלי מאפיינים נוצריים ומבנים בעלי מאפיינים מוסלמיים. "חשפנו בית חווה מהתקופה הביזנטית, אשר בו התגוררו, כנראה, נוצרים שעסקו בחקלאות, והוא כלל מגדל מבוצר וחדרים בעלי קירות איתנים אשר הקיפו חצר. "על גבעה סמוכה, מצאנו בתי אחוזה שונים לגמרי באופן בנייתם; אלה, נבנו כמאה שנה מאוחר יותר, במאות 9-8 לספירה – התקופה המוסלמית הקדומה. בתי האחוזה, שיושבו, כנראה ע"י מוסלמים, נבנו כטור של חדרים, ובסמוך אליהם חצר גדולה ופתוחה. בבתים ובחצרות נחשפו תנורי חרס רבים, ששמשו, ככל הנראה, לבישול אוכל. קירות הבתים היו דקים יחסית, וכלל הנראה נבנו מלבני בוץ שלא השתמרו. על זהות יושבי בית האחוזה הזה, מעיד מסגד כפרי קדום, שהיה הראשון להתגלות מסוגו, בחפירה משנת 2019, בניהולם של שחר צור וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות.
בחפירה, שהתחדשה באתר לאחרונה, הופתעו הארכיאולוגים לגלות מסגד כפרי נוסף דומה לזה שהתגלה, גם ההוא מהמאות ה-7 – 8 לספירה. המסגד כלל חדר מרובע וקיר שפונה לכיוון המכה (קיבלה), העיר הקדושה באסלאם. במרכז הקיר נבנתה גומחה חצי עגולה, אף היא פונה לכיוון דרום (מיחראב). המרכיבים האדריכליים הייחודיים של המבנה, מלמדים כי הוא שימש כמסגד. המסגד ניצב בודד באתר, ויכל להכיל עשרות בודדות של מתפללים מוסלמים, שהיו, ככל הנראה, תושבי המקום.
המסגד עמד במרחק של כ 400 מ' מדרום לבית אחוזה מפואר, בנוי סביב חצר מרכזית. בית האחוזה כלל אולמות שרצפתם רוצפה בלוחות אבן ובאריחי שיש, וקירותיהם עוטרו בציורי קיר (פרסקאות) בצבעים אדום וצהוב. על עושרם של יושבי המקום מעידים, בין היתר, שברים של כלי שולחן מעודנים ושברי כלי זכוכית, שעליהם ציורים של בעלי חיים וצמחים.
לדברי חוקרי רשות העתיקות, "העדויות שנאספו עד כה בכל שטחי החפירה: מבני המגורים, בתי התפילה, תנורי הבישול וכלי האוכל, שופכים אור נוסף על ראשיתו של התהליך ההיסטורי שהתרחש בצפון הנגב עם כניסתם של דת חדשה – הדת המוסלמית, שלטון ותרבות חדשים, לארץ. אלה, ביססו כאן אחיזה הדרגתית, וירשו את השלטון הביזנטי ואת הדת הנוצרית, ששלטה בארץ ישראל במשך מאות שנים.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "החפירה הנרחבת החשובה ברהט תרמה לידע של כולנו, וגם לתושבי העיר רהט, שבתיאום עם היזמים – הרשות לפיתוח והתיישבות הבדווים בנגב, יזכו לשילוב של הממצאים הייחודיים בפיתוח העיר – ישן לצד חדש –כדברי שלמה המלך: "דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת".
יולי שוורץ, דוברת רשות העתיקות
תמונות: אמיל אלגם – רשות העתיקות
