המחלוקת על מיסי הפליטה, או – למה קשה כל כך להגיע להסכמות בוועידות האקלים?

https://www.nytimes.com/2019/02/28/learning/teach-about-climate-change-with-these-24-new-york-times-graphs.html

הגרף הבא פורסם בניו יורק טיימס, והוא חלק מסדרת נתונים שפורסמה בשנים האחרונות על ידי מחלקת האנרגייה של ארה"ב. הגרף מתאר את העלייה המתמדת בפליטת Co2 לאטמוספירה כמגמה עולמית ותוך חלוקה למדינות וקטגוריות (ארה"ב, האיחוד האירופאי, מדינות מפותחות נוספות, רוסיה, סין, הודו ושאר העולם (הכוונה היא למדינות עולם שני ושלישי)) עד שנת 2014.
בעוד שבמדינות המפותחות ניכרת מגמה מעורבת (עליות וירידות לסירוגין), סין, הודו והמדינות המתועשות או אלה העוברות תהליך מהיר של תיעוש, מציגות עלייה מטרידה בכמות הפליטות של גז החממה הרעיל הזה.
לפני שרצים להטיל עליהן את האשמה, ובהתאמה, למסות אותם על כך, חשוב לזכור שמדינות אלה עסוקות בייצור מוצרי הצריכה של העולם המערבי, ומכאן דרישתן לחלוק את "מס הפליטה" עם מדינות המערב.
אך הסכסוך המתמשך בין המדינות המפותחות למדינות העולם השלישי הוא חסר משמעות כל עוד המגמה העולמית נמשכת. זאת משום שאת המחיר תשלמנה כולן, בסופו של דבר, בלי קשר ללאום, דת או רמת פיתוח.
שנת 2014 הייתה שנתו של ברק אובמה בבית הלבן. זוהי תקופה בה נחתמו הסכמים לצמצום פליטת המזהמים, תקופה של מודעות הולכת וגדלה להשלכות של ההתחממות הגלובאלית. הנשיא דונלד טראמפ נסוג מהסכמים אלה ושינה מגמה. לאן פנינו מועדות וכיצד יראה הגרף הזה בסוף תקופת כהונתו?
הפתרון אינו נעוץ בחלוקת העול על פליטת המזהמים, גם לא בתרבות הצריכה החזירית שפיתחנו לעצמינו באורח החיים המודרני אליו הסתגלנו. הפיתרון נעוץ בדהירה מהירה אל עבר ייצור אנרגיה ירוקה וצמצום גודל האוכלוסייה על הכוכב. אם לא נעשה זאת בעצמינו, הסביבה תעשה זאת עבורינו, והמחיר יהיה יקר מנשוא.

מקור:

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

עודד רהב – הדג מקפריסין

עודד רהב הוא יזם סדרתי, פעיל סביבתי, מחולל שינוי, או באנגלית- גנרטור. אחד מששת השחיינים ששחו מקפריסין לישראל במשחה שליחים ושברו שיא עולם, ומאז מצא בשחייה למרחקים

קרא עוד »

כתם שחור על התקשורת

ביום רביעי 17.2.2021 אחר הצהריים, בחסות הסופה, החלה מתקפת זפת על חופי ישראל. אלפי טונות של זפת שחורה ורכה נפלטו מהים אל החופים, מראש הנקרה

קרא עוד »