כ-60% משטחה של צ'אד, המדינה הצפון אפריקאית הממוקמת על גבולו הדרומי של מדבר סהרה, הוא מדברי ופחות מ-5% ראויים לעיבוד חקלאי. משק המים במדינה מנוהל, כמו בכל אפריקה, ללא כל תכנון, וזו הסיבה העיקרית שמקווה המים העיקרי במדינה, ימת צ'אד, הולכת ונעלמת, ומימיה עוברים תהליך מהיר של המלחה.
ימת צ'אד הייתה הרביעית בגודלה בכל אפריקה וחולקה בין ארבע מדינות. היא מקבלת מים מתוקים משני נהרות גדולים אך מאבדת כמויות עצומות באידוי, חלחול של המים לדיונות, אך גם שאיבה בקצב עולה לשימוש חקלאי וביתי. הימה סובלת גם מזיהום של שפכים המוזרמים אליה מהיישובים הסמוכים לה, זאת למרות היותה מקור מים עיקרי באזור. גם שינויי האקלים באזור, המאיצים את תהליך המדבור, מטילים את האשמה על רעיית היתר של הצמחייה, המביאה לצמצום כמות המשקעים היורדים באזור.
בתמונה של נאס"א ניתן לראות את ההתכווצות של ממדי האגם בשנים האחרונות. וכך, שוב גורם האדם לנזקים סביבתיים עצומים, אשר את המחיר עליהם, הוא הראשון לשלם.
