מהמקורות הכתובים ידוע, שבשנת 1466 ביקר פון בובנברג בירושלים במסגרת מסע לרגל לארץ הקודש. מאות שנים מאוחר יותר, במסגרת מחקר שערכו הארכיאולוג מיכאל טשרנין והצלם שי הלוי מרשות העתיקות במתחם קבר דוד, הסוקר כתובות צליינים, התגלו במפתיע על אחד הקירות שמו וסמל משפחתו. * תוצאות המחקר פורסמו בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" המשותף לרשות העתיקות, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב
לתגלית הזו, הארכיאולוגים של רשות העתיקות לא ציפו: כתובת גרפיטי המזכירה את אחד מגיבוריה הנערצים של שוויץ – האביר אדריאן פון בובנברג, התגלתה במפתיע במהלך סקר ארכיאולוגי שערכו בהר ציון. תוצאות הסקר מתפרסמות במסגרת כנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" המתקיים היום, ומשותף לרשות העתיקות, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב.
במהלך החודשים האחרונים, הוביל מרחב ירושלים של רשות העתיקות פרויקט ייחודי במתחם קבר דוד בהר ציון אשר התרכז בתיעוד כתובות הגרפיטי וכתובות עתיקות שהשאירו עולי הרגל הנוצרים והמוסלמים על קירות המתחם. התגלו למעלה מ-40 כתובות בשפות שונות, לצד סמלי אבירים מימי הביניים. פיענוח הטקסטים הנסתרים, התאפשר באמצעות טכנולוגיות תיעוד מתקדמות שפותחו ברשות העתיקות כחלק ממחקר מגילות מדבר יהודה. טכנולוגיות אלה, נעזרות בצילום מולטיספקטרלי. שימוש באורכי גל שונים, בתחום הנראה והבלתי-נראה לעין, מעלה מחדש על פני השטח כתובות שדהו, נשחקו ונמחקו לאורך השנים.
"בתקופה הממלוכית, בין השנים 1551-1332, נמצא מכלול המבנים שבסמוך לקברו המסורתי של דוד המלך בחזקת נזירי המסדר הקתולי הפרנציסקני", אומרים מנהלי המחקר, מיכאל טשרנין ושי הלוי. "המקום שימש כמנזר וכאכסניה לעולי רגל ממערב אירופה, ואלה, השאירו את חותמם על הקירות. כיום – בחלוף מאות שנים, הבשילו הטכנולוגיות כך שניתן לזהות ולקרוא מחדש כתובות אלו."
בין שפע הכתובות והגרפיטי שנמצאו במקום, נדהמו החוקרים לגלות גם כתובת פחם הנושאת את שמו המלא ואת סמלה של משפחתו של אדריאן פון בובנברג (Adrian von Bubenberg). פון בובנברג היה איש צבא ומדינאי שוויצרי מהמאה ה-15, ונחשב לגיבור לאומי נערץ עד היום בשוויץ. הוא נולד בשנת 1424 למשפחת אצולה מקומית. לאחר שכיהן מספר פעמים כראש העיר של ברן, בובנברג רכש את תהילתו בשנת 1476, כאשר צבא הברית השוויצרית בהנהגתו, הביס בקרב גורלי את צבאו של שארל "הנמהר" – דוכס בורגונדיה, שאיים על עצמאותה של שווייץ. בעקבות ניצחון מזהיר זה על אחד הצבאות החזקים באירופה, חייליה של שוויץ זכו להילה של לוחמים קשוחים, שלא נרתעים מלתקוף איוב החזק מהם פי כמה. מוניטין זה, עזר לשוויץ לשמור על עצמאותה מול מדינות שכנות גדולות ותוקפניות עד לתקופה המודרנית.
לאחר מותו בשנת 1479 – כהוקרה על כך שעזר להציל את עירו ואת שוויץ מן הפולשים – בובנברג נקבר במקום של כבוד, בקתדרלה של ברן. פסלו של אדריאן פון בובנברג מעטר כיום את אחת מכיכרותיה המרכזיות של ברן, ורחובות רבים בעריה של שוויץ נקראים על שמו. מעניין, שגם בנו אדריאן (השני) פון בובנברג (1501-1458) ביקר בירושלים.
למרות שלא ניתן לומר בוודאות מי מבין שניהם קבע את הכתובת בהר ציון, התגלית של חוקרי רשות העתיקות מהווה עדות בלתי אמצעית לקשר הישיר בין שוויץ של ימי הביניים, לירושלים.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "המחקר בירושלים הוא חובק עולם. דתות שונות, תרבויות שונות, מאמינים ומבקרים מכל רחבי תבל, ביקשו לגעת בירושלים הקדושה. הם השאירו כאן עדויות וסימנים שהארכיאולוגים והחוקרים של רשות העתיקות מגלים ומתעדים מידי יום. כל אלה, מצטרפים ומתגבשים לכדי תמונה מרתקת, ממנה אנו נותנים טעימה קטנה היום".
הסקר מוצג בכנס השנתי החמישה-עשר "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", שמתקיים היום באוניברסיטה העברית בירושלים. הכנס פתוח לקהל הרחב. פרטים בדף הפייסבוק של רשות העתיקות.
1. כתובתו וסמלו של אדריאן פון בובנברג שהתגלו במתחם הקדוש בהר ציון. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות
6-2 . חוקרי רשות העתיקות, שי הלוי ומיכאל טשרנין, במהלך תיעוד הכתובות שהותירו הצליינים על קירות המתחם. צילום: ג'ושוע פאודם
7. קישור לתמונת פסלו של פון – בובנברג בעיר ברן, כפי שמופיע בויקיפדיה (רשות העתיקות לא מחזיקה בזכויות היוצרים לתמונה זו) – https://commons.wikimedia.org/wiki/File:BubenbergDenkmal_8406.jpg
8. מתקפת הפתע של צבא השוויצרי בקרב מורטן (Murten) כפי שמתוארת בציורו הפנורמי של לואיס בראון (1893). קישור לויקיפדיה (רשות העתיקות לא מחזיקה בזכויות יוצרים לתמונה זו) https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Braun,_Schlacht_bei_Murten.jpg
