התגלה בית האחוזה המפואר ביותר הידוע בנגב מלפני 1,200 שנה

"יתכן שבמבנה התגורר בעל אחוזה אמיד, ששלט על בתי חווה חקלאיים בצפון הנגב" * התגלית נחשפה בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות לפני הרחבת העיר רהט, במימון הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב *  הציבור מוזמן לסיורים ולחפירה ארכיאולוגית באתר ביום ה' הקרוב, 25.8.22

שרידי בית אחוזה מפואר בן כ-1,200 שנה – הראשון מסוגו שהתגלה עד היום בנגב, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות לפני הרחבת העיר רהט, במימון המדינה, באמצעות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. בשטח החצר, בעומק של כ5.5 מ' במעבה האדמה, ציפתה לארכיאולוגים הפתעה; מערכת קמרונות ייחודית, שבתחתיתה בור מים שנחצב בסלע, לעומק של יותר מ-3 מ'.

המבנה – המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה, נבנה סביב חצר מרכזית, והיו לו ארבעה אגפים שבהם חדרים עבור צרכים שונים של בעלי הבית. באחד האגפים התגלה אולם מרוצף שיש ואבן, שקירותיו עוטרו בפסקאות (ציורי קיר שצוירו על טיח בעודו לח). מהפרסקאות נותרו קטעים קטנים של עיטורים, בשלל צבעים מרהיבים של אדום, צהוב, כחול ושחור. חדרים אחרים במבנה רוצפו טיח, ובאחרים התגלו תנורים גדולים מאד, ששמשו ככל הנראה לבישול. בין הממצאים הקטנים המרשימים, נחשפו שברים של כלי הגשה מעודנים ויוקרתיים מעוטרים, עשויים מזכוכית.

לדברי אורן שמואלי, ד"ר אלנה קוגן זהבי וד"ר נח דוד מיכאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בתגלית ייחודית שאינה מוכרת לנו: הופתענו לגלות בעומק של 5.5 מ' מתחת למפלס החצר מערכת של קמרונות בנויים אבן, שהתנשאו לגובה של 2.5 מ'. הקמרונות נבנו בקפידה, והוליכו, ככל הנראה, למערכות תת קרקעיות נוספות שטרם נחפרו. "ההפתעה הגדולה מכל צפתה לנו עם גילוי של פתח תחת הקמרונות, שהוליך לבור מים עמוק חצוב בסלע". נראה שקמרונות האבן התת-קרקעיים נועדו לתמיכה, ואפשרו לבאי הבית להלך בבטחה ובנחת עמוק במעבה האדמה – להיכנס לחללים תת קרקעיים – מרתפים בהם יכלו לאכסן מזון בטמפ' קרירה יחסית, לשהות בימי חמסין חמים, ולשתות מים צוננים מבור המים הסמוך. עדות לפעילות בני האחוזה במקום, הם שברים של נרות חרס שהתגלו על רצפת הקמרונות, ושמשו, ככל הנראה, למאור, בחושך ששרר במקום.

"בית האחוזה המפואר ומערכת הקמרונות המרשימה והייחודית, מעידים על עושרם של בני המקום. מעמדם הרם ועושרם הכלכלי, אפשרו להם לבנות מבנה מפואר ששימש למגורים ולאירוח, ולנו – ללמוד על שיטות בנייה, סגנונות אדריכליים וחיי היום יום בנגב, בראשית שלטון האסלאם בארץ", אומרים מנהלי החפירה.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "החפירה ברהט היא תוצר של שיתוף פעולה הדוק בין רשות העתיקות לבין הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. האחוזה המפוארת התגלתה בין שני שטחים בהם נחשפו מסגדים, שהם מהעתיקים בעולם. רצה המקרה, וממצאים איסלמיים אלה נחשפו בשטח בו תיבנה ההרחבה של העיר רהט, למרבה התרגשותם של תושבי המקום. רשות העתיקות ורשות הבדואים בשיתוף עירית רהט שוקדים בימים אלה על תכנית לשימור פיתוח והצגת ממצאים אלה לקהל הרחב."

ביום ה' הקרוב, 25.8.2022 יפתחו רשות העתיקות  והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב את החפירה לביקור הקהל ללא תשלום. בנוסף, תתקיים פעילות חפירה וסינון למשפחות. פרטים והרשמה – בדף הפייסבוק של רשות העתיקות

1. סרטון התגלית. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות https://youtu.be/1VJLlYfWtIg

3-2-צילום אווירי: שרידי בית האחוזה שנחשף ברהט, ובמרכזם מערכת הקמרונות. בית האחוזה הוא הראשון מסוגו שהתגלה בנגב. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

4. התגלה אולם שיש מרוצף שיש ואבן. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
5. בור המים שנחשף במרכז בית האחוזה. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
6. העבודות ברהט. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
7. הקמרונות שנחשפו במעבה האדמה. צילום: אורן שמואלי, רשות העתיקות
8. מנהלי החפירה, מימין לשמאל: ד"ר נח דוד מיכאל, אורן שמואלי וד"ר אלנה קוגן-זהבי. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
9. ממצאים שהתגלו בבית האחוזה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
10. הקירות עוטרו בציורי קיר צבעוניים. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
11. הקירות עוטרו בציורי קיר צבעוניים. צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות
12. שברים של כלי הגשה מעודנים ויוקרתיים מעוטרים, עשויים מזכוכית, מעידים על עושרה של האחוזה. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
13. כלי חלול בדמות בעל חיים שהכיל נוזלים. צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות
14. אתר החפירה ברהט. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות