בכל פעם שתיאורייה חדשה מהסוג של 'חיסונים גורמים לאוטיזם', 'הומאופתיה מרפאת' (מולקולות מעורבבות ומדוללות במים מותירות בהם זיכרון), ו'כמיטרייל' עולה לכותרות, היא מאתגרת את המדענים
זה מתחיל עם סרטון ויראלי בפייסבוק, אישה שניכר עליה שהיא נסערת יושבת במכונית בחניון, רדופה, אולי בעוד רגע מישהו יעלים אותה ואת המידע החשוב שהיא
בחלק הראשון עסק המאמר בבדיקת pcr הבודקת הימצאות של החומר הגנטי של הוירוס באף או בגרון. אך כפי שצויין בחלק זה, ישנה בדיקה נוספת הבוחנת אם
כשבני צפה בסדרה 'צבי הנינג'ה', הוא נזכר שאבא מתעסק במוטציות. הוא התחיל לשאול שאלות על איך המוטגן (הגורם למוטציה) עובד, ואניף בייאושי, החלטתי להראות לו
זיהוי נגיף הקורונה נעשה כיום באמצעות שני סוגים של בדיקות. בדיקה סרולוגית (זיהוי נוגדנים נוגדנים) ובדיקה גנטית. כדי להבין כיצד פועלת הבדיקה הגנטית, יש צורך
רגולציה, עטלפים וכורי פחם אחת הסוגיות הבוערות שמדינות צפויות להתמודד עמן היא התביעה מצד נציגי תעשיינים להקל עליהם באמצעות הפחתת מגבלות, דה-רגולציה, כשבמוקד רגולציות
מערכת החיסון שלנו מורכבת ממספר רב של סוגי איברים, תאים, ומולקולות שונות. תפקידה של מערכת החיסון היא להגן על גופנו מפני פולשים מסוגים שונים כמו חיידקים,
נוגדן (Ab), המכונה גם אימונוגלובולין הוא חלבון גדול בצורת Y המיוצר בעיקר על ידי תאי פלזמה (תאי B) המשמשים את מערכת החיסון לנטרול פתוגנים כמו
נשיא ארה״ב נוהג לכנות את וירוס הקורונה בשם "הוירוס הסיני". במילים אלו הוא מרמז כי הוירוס נוצר כנראה בסין. בכך הוא מגיב לשמועות שמסתובבות ברשת
